משחק מעמדות – חלק 1

אוף! זה כבר המבחן השני שלי שקיבלתי נכשל, אני די הידרדרתי בלימודים בזמן האחרון.. ואני מרגישה שהמורה למתמטיקה ממש נתפלת אליי!! שונאת אותה! וואי שתרד לי כבר מהוריד, מעצבנת!! כל דבר רחל, רחל! ובכלל אני שונאת בצפר..
"חלי רדי לאכול !" שמעתי קול מלמעטה. ירדתי במדרגות וניחוח נעים של ספגטי ועוף הציף אותי.שבי תאכלי אמרה לי מישל כשהיא מעמידה צלחת מלאה בספגטי לפניי. תרפתי את העוף והספגתי ועברתי לסלט.. מישל הביטה בי וצחקה.. "מה לא מאכילים אותכם שם בבית ספר הזה שלך??'
"לא.מישל אצלינו זה לא כמו בצרפת.. לנו יש קפיטריה .. אבל האוכל שם לא טעים.. "
"טוב תאכלי לך…'
גמרתי את הצלחת ועליתי חזרה לחדר..חייגתי לטל
'הלו??' היא ענתה.
'מה את לובשת בסוף היום?'
'לא יודעת… לא נראה לי שאני באה…'
'מה? למה? אבל שעה דיברנו איתך היום על כל זה.."
"אני לא יודעת… אני לא מרגישה כל כך טוב..'
'אוף! מה יש לך..' (שאלתי בשני המובנים)
"כלום .. כאב בטן. '
'נו… יא מעצבנת! את שוב נוטשת אותי!!!'
'אני לא נותשת יש לך את גל ואת כל הבנות האלה.. ראיתי שהתחברת איתם.. ויש לך גם את שיראל הזאת שלך..!'
'אוף… נו מה, זה כאילו בגללה??'
'לא.'
'אז מה העניין?? '
'כלום, כאב בטן אמרתי לך! עזבי אותי..'
'טוב. בי ' (אמרתי בקול עדיש)
היא נתקה.

אוף איזו מעצבנת היא! יבשית!! הרגשתי רע, טל היא החברה הכי טובה שלי, היא חמודה והכל אבל הבעיה שהיא לא זורמת. מאז שעברנו לחטיבה כמעט אין לה חברות חדשות. לי כן. אני הכרתי פחות או יותר אנשים וזה.. והיא עדיין תקועה עם חברות שהיו לה ביסודי

שוב נשמע צלצול הפלאפון.
'הלו' עניתי
'היי' נשמע קולה של שיראל בצד השני של הקו.
'הי, מה קורה?'השבתי כאשר ליבי פועם בהתרגשות
'את באה למסיבה שלי היום?' שאלה שיראל מתעלמת מהשאלה שלי
'אממ.. נראה לי כן..' עניתי, מאושרת משזה שאכפת לה אם אני אבוא או לא. אבל אם זאת מבינה שאני ארגיש שם קצת מוזר בלי טל..אבל אם שיראל התקשרה זה אומר שאכפת לה ממני, ושהיא תדבר איתי..
'מה זה נראה לי?! את באה.' קבעה שיראל 'אהה.. ומה רציתי לשאול.. מה את לובשת?'
'אמממ..' התלבטתי מה לענות, כי עכשיו כששיראל שאלה, הסט שתיכננתי בערב לא נראה לי כבר מושלם כל כך והרגשתי שאני חייבת ללבוש משהו אחר, בשביל לא לעשות בושות לעצמי, ובמיוחד לא לשיראל שהזמינה אותי למסיבה.
'אני די לא סגרה על עצמי כעדיין…' עניתי לה.
'מה לא סגורה?..חשבתי המסיבה הזאת חשובה לך..!' היא דיברה הטון מאשים, אבל מיד התרכחה..
'לא משנה, זה דווקא טוב שעוד לא בחרת מה ללבוש, כי אסור לך ללבוש וורוד או תורכיז, מופנמוש??'
הסתכלתי על הסט שבחרתי, החולצה שתכננתי ללבוש הייתה וורודה, והיא הייתה החולצה היחידה שיושבת אליי נורמלי…
'הלו?! את שם??'
'אה.. כן כן' התעוררתי מהתהייה שלי
'אז מה פתאום שתקת, חשבתי מתת שם.. טוב קיצור בי, לא וורוד ולא תורכיז זוכרת?..'
'כן.' עניתי
'ביושש!'

השיחה התנתקה. והתחלתי לחפש במהירות משהו חדש ללבוש, הפכתי את כל הארון אבל שום דבר לא התאים, או שזה עשה אותי שמנה, או שהיה אוך מידי.. וואי! כבר נמעס לי מזה שאין לי אף בגד נורמלי ללבוש!! אולי אנני אלבש את השמלה שאמא הביאה לי מחו"ל? או שזה כבר יותר מידי?? למה לא שאלתי את שיראל איך צריך להתלבש… אתקשר אליה עכשיו.. לא בעצם לא, זה סתם יטריד אותה.. בטח היא ממש עשוקה עם כל הארגון ..
וואי! כבר כמעט 9 ועוד לא הספקתי לעשות מחליק!!! שמתי על עצמי את השמלה שאמא הביאה והלכתי לאמבטיה.

כשעמדתי מול המראה תירגלתי עם עצמי איך אני אדבר עם שי… אני אכנס ואחייך אליו את החיוך הכי יפה שלי.. ואולי מישהו יצלם, אז אני אעמוד קרוב אליו ואחרי זה בתמונה ניראה כמו זוג..
הרצתי במוחי את כל השיחות האפשריות.. והסתובבתי שוב ושוב סביב המראה בשביל לוודות שאני נראית סביר..אך לפתע הסתכלתי בשעון..השעה הייתה כבר 9 וחצי ..רצתי למעטה ויצאתי מהבית.