חלום שפעם רציתי שיתגשם

אני יכולה רק לדמיין, משהו בי בטוח שזה לא יותר מחלום שפעם רציתי שיתגשם.
כל אחד במקום אחר בחיים שלו, בקצה השני בעולם רחוק מהלב ומהזמן.
נגמרו הימים שבהם הכל היה יכול להפוך לאמיתי.
עכשיו זאת המציאות שאין ברורה ממנה.
נשארתי חצויה במקום בין עולם החלומות המפתה לבין עולם המציאות הריאלי.
אי אפשר לשכוח אפשר לנסות להתקדם, החיים מחייבים לא להתבלבל וליפול לתוך עולם לא אמיתי, עולם של אשליות שהכל בו יכול לקרות.
בהתחלה זה תמיד נחמד לחלום עד שזה חוצה את הגבול והופך להיות סיוט מתמשך שקשה להתעורר ממנו.
אני צריכה ללמוד לבד לקום ממנו בכוחות עצמי, לדעת ללטף את פניי להרגיע ולקוות שהסיוט לא יחזור.
זה קשה אבל זה אפשרי. החיים לא ניתנים להבנה וכל שנותר הוא לחיות אותם בדרך שהכי טובה וקרובה לחלום מוצלח שניתן להגשמה.