חלום בהקיץ

לפעמים אני פשוט מתנתקת מהעולם, אני חולמת לעצמי איך אני עומדת על הבמה ורוקדת ריקוד מדהים עם השיר שאני אוהבת בלי פחד בלי חששות.
אני חולמת שאני נושאת נאום בפני אנשים חשובים על כמה שזה ילדותי ופתטי התנהגותו של העולם.
אני חולמת על כך שאני פשוט ניגשת לבן ההוא ומדברת איתו, מפלרטטת איתו , ולא מרחיקה אותו ממני.
אני חולמת על הרגע שאני אוכל לדבר עם אנשים על הנושאים שמעניינים אותי ושזה יקרה בלי שידביקו לי תגית שתגיד מי אני.
אני חולמת שאוכל להסתובב במקומות שונים בלי לפחד על חיי כי אני יהודיה.
אני חולמת על הרגע שאוכל להביע דעות, להיות שווה לאנשים אחרים, שאנשים יתחילו לשים לב אליי ולא למעטפת שבה אני נמצאת.
אני רוצה להיות מוערכת על ידי אחרים, אני רוצה שהם פשוט יקבלו אותי כמו שאני.
אבל כשאני חוזרת מהחלום אני מוצאת את עצמי הולכת באותה הדרך מהבית ספר הביתה, אני מוצאת את אותה הילדה שמרחיקה בנים כי מפחדת מהם, אני חוזרת להיות הילדה המגמגמת וחסרת הביטחון, אני חוזרת להיות האדם שלא מהווה איום על אף אחד אני חוזרת להיות האדם שמאמין בשינוי אבל פשוט לא מסוגל לבצע אותו.
אז בבקשה תתחילו לשים לב לאנשים כמוני תתעלמו מאיך שהם נראים כי לאף אחד לא אכפת איך אנחנו נראים בסוף כולנו באים לאותו המקום אז תנסו להקיף את עצמכם באנשים מדהימים שאתם יודעים שתרצו אותם בעתיד וגם עכשיו לידכם ואל תהרסו להם את השנים האלו.