חיקויים
אנשים מחקים את אבא שלהם. הם נלחמים בו, יורקים עליו, ומנסים לברוח ממנו, אבל בסוף הם מחקים אותו. הם מחקים אותו בכל הכוח עד שזה נעשה עלוב ומעורר רחמים.
אנשים בנוסף, מחקים אנשים מפורסמים. מנסים להתלבש כמותם, לדבר כמותם, לחיות כמותם. חושבים שכך ישיגו את האשליה הגדולה שהיא חייהם. אנשים כנראה מרגישים שהם קטנים מדי, ורוצים להיות גדולים מדי, ובין לבין נותר החיקוי.
הם מחקים את תרבותם, את דתם, את מדינתם, את משפחתם, ואת החברה בה הם חיים.
ואם נתבונן בהם, בבני האדם, נראה כי כל אחד ואחת מהם, גם הדגול ביותר, הוא חיקוי
אם כן מיהו איש האמת? הרי לכל חיקוי יש מקור, ואם כולם חיקויים, חייב להיות מקור לכל לא?
הרשו לי להציע הצעה. ייתכן כי כל אחד אוצר בתוכו משהו מקורי. משהו אמיתי ועוצמתי. וכל חיינו הם ניסיון לחקות את המשהו הזה, לחקות את עצמנו.
תגובות (2)
אני חושבת שחיקוי היא לא המילה המתאימה.
אנחנו לא מנסים לחקות, אנחנו מושפעים בלא מודע.
הדבר היחיד שאני מסכימה לגביו הוא לחקות מפורסמים, לא בהכרח אלה שבמדיה, אני מדברת על רצון להידמות לאדם שאתה מעריך והאופי שלו מעניין עבורך.
אבל אנחנו לא מחקים את התרבות שלנו, אנחנו חיים אותה ומושפעים ממה שהיא מכתיבה לנו.
אין איש אמת. אין מקור. כל אחד מושפע מהאחר. יש שמשפיעים יותר ויש פחות.
אתה כותב טוב. קראתי עוד דברים שהעלת, אתה כותב בצורה כנה ומעניינת, ולא מנסה בכוח לפנות לקהל מסויים. ממש כאילו אתה כותב ליומן. חבל שאין follow באתר הזה.
תודה רבה. באמת חבל.