חיים שלי חוקים שלי!

אז ככה עוד שהייתי בת 12 הייתי הילדה המאוהבת חח פעם שעוד לא הבינו מה זה אהבה
בגיל 13 התחלתי ליבכות מאהבה בכי, בכי מר וכואב היסתכלתי על תמונות ישנות על שיחות שמעתי שירים דיכאוניים הייתי דיכאונית מבן מסויים מוזר אה חחח ילדה בת 13 שעדיין לא מבינה באהבה בדיכאון עברה שנה ואני בת 14 ניזכרתי בימים שהייתי בדיכאון ופשוט התחלתי ליצחוק וליבכות ולצעוק ולחייך ולבהות היה לי מחשבות שמיתרוצצות בראש מוזרות כאלה עם הרבה שאלות כן… עדיין הייתי תמימה
עם הזמן הבנתי שאף אחד לא שווה את הדמעות שלי, למדתי לחיות את החיים שלי לעשות מה שטוב לי, ומה שהיה היה!!.. למדתי לחשוב על העתיד ולקרוא לזה גורל, מי שאוהב אותי באמת לא ירחיק אותי מחיים שלי, הבנתי שאין דבר כזה חברים, אפילו זה שאת אוהבת בסופו של דבר יאכזב אותך, צריך לסמוך רק על עצמך!. אני מיסתכלת על רגעים שבכיתי ולא מפסיקה ליצחוק…..שמועות זה כאב של אנשים.., כל אחד מדבר מאיפה שכואב לו… מה שאני לא שומעת לא יכול ליגרום לי ליבכות, מה שלא הורג אותי – רק מחזק!
מעכשיו אני מיסתכלת רק קדימה! יודעת מי אני ומה הערך שלי! עושה ואומרת מה שבא לי ולא רואה אף אחד ממטר לא מיצטערת על שום דבר שעשיתי, מי שלא נופל? לא לומד ללכת- ומי שלא מיתאכזב- לא נחשב בן אדם!!!