נסטיה
ממשיכה כשיש תגובה אחת ואשמח לכל תגובה דעה הערה או הארה

חיים לא מושלמים – פרק 2

נסטיה 10/01/2015 574 צפיות אין תגובות
ממשיכה כשיש תגובה אחת ואשמח לכל תגובה דעה הערה או הארה

ושתיתי שוקו חם. הייתי חייבת להתקשר לאחת החברות שלי מהתיכון הקודם – תיכון \"מלאך\" אני יודעת שם מיוחד לא? בקיצור חייגתי אל לוסי,
כל רגע המתנה נלחצתי יותר. ולבסוף היא ענתה
לוסי :\" הלו? מי זה? \"
אני :\" אני… כלומר לילי\"
לוסי :\" לילי!!!! את לא מבינה כמה התגעגעתי אלייך!!! לאן הלכת? אני מחכה שתתקשרי כבר שנה מה קורה איתך?\"
אני :\" טוב.. אני אספר לך אבל אני לא בטוחה שעוד תרצי להיות חברתי אחרי זה..\"
לוסי :\" דברי, אני מקשיבה וברור שארצה. נו אז מה קרה?\"
אני :\" אני.. חליתי בסרטן. לא אני יודעת מה תגידי אבל…\"
לוסי :\" למה שאני אפסיק להיות חברה שלך? חוץ מזה שתדעי שכל התיכון מתגעגע אלייך, ואם תבואי אני בטוחה שאף אחד לא ישפוט אותך או משהו..\"
אני :\" חוץ מהארי..\"
לוסי :\" מה קרה איתו? אבל זה לא משנה עכשיו בבקשה תחזרי לתיכון…\"
אני :\" אני אראה אותך …\"
ניתקתי בהרגשה טובה, הפסקתי להילחץ וביקשתי מאמי שתחזיר אותי לתיכון מלאך.
\"אני ל.. \"
עצרתי אותה. \"אמא הבטחת לי שמה שארצה תתני.\"
אמי הסכימה. במודם או מאוחר היא התקשרה למנהל בית הספר ורשמה אותי בחזרה
יום למחרת הגעתי לבית הספר שערי היה קצר עד הצוואר. כשלוסי וכולם ראו אותי הם…..


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך