חיים חדשים 4

בוקר~
במהלך השיעורים הראשונים לא הייתי מרוכזת נורא דאגתי בקשר להורים שלי….. איפה אבא שלי יגור, אם ההורים שלי ידברו ויפגשו….. הייתי נורא בלחץ
לא סיפרתי לאף אחד מה שקורה בבית שלנו לא לליהי ולא ליובל….
בהפסקה יובל ניגש אליי….
יובל:" היי נועם, מה שלומך?"
אני:" בסדר"… אמרתי בחוסר בטחון
יובל ( נראה קצת מודאג) :" את בטוחה שהכל טוב? את חיוורת וכמעט שלא מדברת עם אף אחד…
אני:" אני קצת מודאגת….. המצב של ההורים שלי לא כזה טוב…. הם החליטו שהם נפרדים…"
יובל:" אוווץ…. את בטח נורא עצובה לא ככה?
אני:" אני עצובה יותר מדי אמרתי וכמעט פרצתי בבכי"אתה יכול לא לספר לאף אחד בבקשה? אני לא רוצה שכולם יעשו מזה עניין…."
יובל:" כן, בטח. את עדיין רוצה להיפגש היום או שאין לך מצב רוח לזה?"
אני:" כן, בטח כל עוד זה יעסיק לי את הראש…"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
~ ערב~
התארגנתי לפגישה עם יובל
פגשתי אותו בקניון והלכנו לראות סרט.
נורא נהנו שלרגע שכחתי מכל מה שקורה בבית .
יובל ליווה אותי הביתה ונתן לי חיבוק…
~למחרת~
הלכתי עם נוי לבית ספר ברגל ושאלתי אותה עם היא סיפרה למישהו על מה שקורה בבית.
אני:" נוי, סיפרת למישהו מהכיתה שלך על מה שקורה עם אמא ואבא?"
נוי:" לא, כי לא בא לי שידברו אליי מאחורי הגב…" אמרה נוי מפוחדת
אני:" אל תדאגי לא ידברו אלייך מאחורי הגב….
נוי:" מבטיחה?"
אני:" נוי אני לא יכולה אבל תסמכי אליי לא ידברו אלייך" נוי נראתה די מפוחדת
נוי:" ואת סיפרת?"
אני:" סיפרתי ליובל כי הוא חבר שלי אבל הוא הבטיח לא לספר לאף אחד"

^^^^^^ הגענו לבית הספר ^^^^^^^^^^^^

יובל:" היי, מה המצב?"
אני:" סבבה. למה?"הרגשתי שיובל ניסה להסתיר ממני משהו
יובל:" רוצה להסתובב?"
אני:" כאן בבית ספר?" עניתי מופתעת
יובל:" כן. למה את כל כך מופתעת?"
אני:" לא סתם….. אני קודם ישים את התיק במקום…."
יובל התחיל לנסות לשכנע אותי להישאר בחוץ….
לא הבנתי מה קורה איתו אז העפתי אותו לצד….
רצתי לכיתה וגיליתי שליהי וכל החברים שלי יודעים על המקרה עם ההורים שלי….שאלתי את ליהי בשקט " ליהי, מה קרה? מי סיפר לכם על ההורים שלי?
ליהי ענתה:" יובל…" הוא אמר לא לספר לך כי הוא רוצה רק לעזור לך….
יצאתי החוצה בבכי….ואז יובל הגיע אליי
אני:" למה עדית לי את זה? הבטחת שלא תספר….
יובל:" לספר מה?? לספר את המקרה על ההורים שלך? לא סיפרתי! אמר יובל מופתע ממה שהוא שומע
אני:" שאלתי את כולם והם אמרו שאתה סיפרת להם!
יובל:" אני לא רציתי להכניס אותך לכיתה כי שמעתי מה קורה וביקשתי שהם יהיו בשקט אבל לא אני סיפרתי! כנראה מישהו הקשיב לנו…..
אני:" ואיך אני יודעת שאתה לא משקר?
יובל:" כי עם הייתי משקר לך כל הזמן לא הייתי חבר שלך היום."
אני:"אולי אתה צודק. אם אתה סיפרת אני מבקשת שתגיד לי כי אם אגלה אחר כך הכאב יהיה יותר גדול….
יובל:" אני מבטיח לך לא סיפרתי
…..