חיים באקשן all the time -פרק בכורה

"אתה חושב שזה יספיק לאמא?" הראתי לאבא את הכסף שלקחתי,
"לא… אבל זאת התקדמות, יש לנו עוד הרבה עבודה" הוא היה לחוץ לעזוב את המקום, ראיתי את זה בפניו "אני אפוצץ את המקום! ואת תרוצי אחריי שלא תפגעי"
הוא רץ לכיוון הכבלים -אני חושבת של הארון חשמל- (הוא מומחה בלפוצץ דברים ואני אף פעם לא הבנתי מה הוא עושה)
הוא התחיל לבחון את הכבלים ואז לשחק איתם, אני אספתי את הכסף שנותר מהתיקים של האנשים בזמן שישנו (זה היה ממש קשה בחושך).
"יש לי זמן ללכת לקופה?" שאלתי
"כן יש לך בדיוק 4 דקות לפני שאני מפוצץ כאן את הכל!"
רצתי לכיוון הקופה של המלון, התגנבתי לקבלה, לקחתי את הכסף (עד הגרוש האחרון), שמתי אותו בתיק ורצתי כאילו אין מחר למקום שבו עזבתי את אבא (שמתי לב שהעובדת שם ראתה שהכסף נעלם ,אבל זה היה מאוחר מידי כי כבר לא הייתי שם)
עליתי במדרגות לכיוון החדרים, איפה שהיינו מקודם, אף אחד לא הבחין בי… -מזל!- חשבתי לעצמי,
"רוצי מהר אחריי!" צעק אבי
הוא הוציא את הכבל האדום והצהוב ביחד
וחיבר חוט אדום אחר למקום, זה היה כל-כך מהר… (יש לו זריזות ידיים שכל פעם מפתיע אותי מחדש),
ואז הוא התחיל לרוץ, ואני אחריו…

אני כבר יודעת מה התפקיד שלי, דיברנו על השוד הזה כל כך הרבה זמן שאין צ'אנס שמישהו מאיתנו יפספס…
ממש לא, זה יותר מידי חשוב בשביל שאחד מאיתנו יפספס!

הוא פתח כמה דלתות כדי שנוכל להיכנס, וידעתי שהתפקיד שלי הוא לסגור את כל הדלתות, כדי שלפיצוץ יהיה קשה להגיע אלינו.
הדלת האחרונה שהוא פתח הייתה של חדר 206 שכבר דאגנו לקחת את המפתח של חדר הזה מראש,
סגרתי את הדלת, באותו זמן אבא שלי השכיב שולחן כדי שנוכל להסתתר מאחוריו בפינת החדר, רחוק מהפיצוץ!
רצתי אליו והסתתרנו.
ברגע שהתיישבתי לידו, מאחורי השולחן
הפיצוץ הגיע לחדר שלנו…
(אבא שלי חיבק אותי חזק ושם את ידיו על אוזני),
הדלת עפה על הקיר וכל החלונות התנפצו (יכולתי עדיין לשמוע את זה)
אבל אני לא הייתי צריכה לדאוג כי ידעתי שאבי עוטף אותי…
ויש את השולחן הכׁה חזק הזה שמגן על שתיינו!