חיים אחרים או כאלה? – פרק 2

צילמתי וברחתי הביתה המומה. כל המחשבות שלי על איך להיות כזאת יפה התנפצו ברגע אחד. בוא נגיד שאם יהיה לי את המצרכים שלה אני יכולה להיות יותר יפה ממנה. שלחתי את זה לחברתי. היא התחילה ליצחוק. איכשהו התמונה הזאת הגיעה לגל. אני מנחשת שחברתי העבירה את זה הלאה והלאה והאחר הלאה…. בקיצור יום למחרת גל התקרבה אליי במבט נועץ ורגוז. תגידי את נורמלית?! היא פתחה בצעקה. בלב שלי ידעתי שהיא יודעת אבל עשיתי את עצמי.. "מה.. מה עשיתי?" מצחיקה! גל החלה ליצחוק ולא הבנתי במה מדובר. גל לקחה אותי לצד, היא שאלה אותי אם אני רוצה להצטרף לחבורה, מסתבר שכל הבית ספר הציץ לשיחתנו. חשבתי ועבר זמן, אבל לא מדי, 5 דקות או קצת יותר. "נו?" גל שאגה. התחלתי להגיע לא.. אבל אז חשבתי בשנייהשזה יעזור לי יופי לרגל אחריה ולימצוא דברים מפדחים עוד יותר. "כן ברור, מי לא היה רוצה?" אוקיי לינור (שמי), בואי היום אחה"צ לבית שלי אוקיי? " "בסדר" התפזרנו לשיעורים השונים. ליאורה אחת מחבורתיה הטובות (כבר מכיתה ד! ) ניגשה אליי "מה? מנסה להצטרף לחבורה הא?, מניסיון או זווית ראיה שלי, בחיים לא תצליחי ! המבחנים קשים ביותר, חוץ מזה? כשגל תגלה את התמונות שפירסמת בפייסבוק היא תצרח עלייך." "מ..ה.. מה? איזה תמונות? לא פירסמתי שום תמונות בפייסבוק" "הא לא את.. אבל את כן צילמת את זה.. רשום על התמונה צלמת : לינור. " "אני יכולה להישבע לך שזאת לא אני!" פה קצת שיקרתי.. אבל שקר לבן לא? "טוב.. ג ם ככה לא תצליחי. ולהיות חברה טובה שלה? תחלמי" היא ניפנפה אותי והעיפה לאחור את השיער השחור והמתולתל בצורה מושלמת שלה לכיווני והלכה. היינו בשיעור חשבון, כמו תמיד קיבלתי משהו ביומן, המורה רשמה : הורים, שלום! אבקש ממכם לחתום על כך שלינור לא מביאה ציוד בשיעורי חשבון האחרונים, לא עושה את המטלות. חתימה :_______.
כמה יכול להיות יותר גרוע????. כבר 5 חתימות כאלו יש לי ביומן.. וזה רק התחלת השנה. לאחר מכן גל ניגשה אליי. "תיזהרי ממני" "מה?" "בואי למערה עכשיו." רצנו לשם. (מקום מיוחד בבית ספר שמצאתי עם גל ליאורה, מרי, ושלי. אני התחלתי, "מה להיזהר ממך" "כדי שתיזהרי ממני כי יש לי תמונה של אבא שלך…..