חופש הבחירה

כל אחד מתמודד עם משהו,
כל דבר,
לכולנו יש בעיות, קשיים.
הדבר היחיד שמבדיל בינינו זאת דרך ההתמודדות.
מה עושים עם הכאב?
נותנים לו לצאת החוצה? בכי? כעס? זעם?
שומרים בפנים? דיכאון? בדידות? עצב?
אוכלים? ישנים? צוחקים? כל אחד ודרכו שלו.
כל אחד בוחר את מה שמתאים לו.
ולכל בחירה יש תוצאה, אחת טובה, אחת פחות.
אבל למי באמת אכפת?
הרי ריכזנו את הכאב לאיזה מקום אחד קטן שימגר אותו חלקית לזמן מועט.
אך יש גם השלכות ארוכות תווך.
ואלי, רק אולי, עלינו לחשוב גם על ההשלכות האלה.
על ההשלכות, ועל האנשים האחרים שיסבלו כתוצאה מהן.
הדיכאון מביא לפגיעה עצמית, ופגיעה עצמית פוגעת.
הכעס והזעם מביאים להשפלת האחר.
הצחוק מביא איתו זלזול לא ראוי, שחור.
אוכל מביא השמנה וחולי. השינה מרדימה וממגרת.
נאבדתי. יש פה נקודה. הנקודה היא.
שלכולנו יש קשיים, לכולנו יש גם החלטות.
ועלינו לשמוח בהחלטותינו לא משנה מה התוצאות שלהן.
כי יש אנשים שלא יכולים אפילו להחליט בשביל עצמם.
עלינו לשמוח בחופש. חופש הבחירה.