חום אוקטובר-נובמבר

עדיין חם מאד היום. רוחות מזרחיות מנשבות. השכנה שלי אודט אמרה שכיבסה אתמול ארבע מכונות וכולן התייבשו אחרי שעתיים. האמת ,שנמאס מהחום הזה,זה כבר לא נורמלי. העולם השתגע.
אני חוזרת הביתה,אודט יושבת לה בחוץ על המדרגה,כו קפה מונחת לידה וסיגריה דלוקה בין שפתיה,כמובן שהנייד מעסיק אותה מאד.
שוורצי נובח ,כרגיל במולטי שגעון.מי ישמע דע״ש מניפים עליו את הגרזן…
ביום החם הזה של חודש נובמבר הוא לבוש סוודר ירוק ש״סבתא בלה״ סרגה לו בתשומת לב מיוחדת.
״אודט,מה את לא עובדת היום?״
״כן,מצאתי עבודה,אני מקווה,במשעולים,״
יופי,מה? מורה?
כן היא אומרת ואני חושבת לעצמי…מי המנהל שיעסיק אותה בתור מורה… לאיזה מקצוע?
יסלח לי אלהים…
״אולי בעצם סייעת״
ואודט עדיין יושבת לה החוטיני הצהוב מציץ מהטרנינג וכאילו העולם עצר מלכת,אודט עכשיו נחה לה ,ממה? אולי מחיפושי העבודה המתישים,בכל זאת לקבוע וללכת לראיון זה גם סוג של עבודה.
השכן ארמנד לוי יורד עכשיו במדרגות הוא שוזף את עיניו בחריץ הנאה ובחוטיני הצהוב,לפחות מישהו כאן מרוצה,אני חושבת בליבי ועולה הביתה.