חוזרים הביתה

כשקמתי בבוקר הרגשתי את זה זה היה התחושה של חוסר מעש……… זה היה היום המאה חמישים ושש שהייתי בתאילנד, הייתי צריך לקום לעוד יום מפגר של שכנוע אנשים והצעות דילים זולים ליעדים שונים, אם זה דיל לצפון למשפחות או טיול רומנטי לאיים קו פיפי קו פנהגן וכו' עד הצעה למבוגרים חרמנים לפטיה עיר שנהפכה מעיר לבית בושת לאחר שהחיילים האמריקאים ממלחמת ויטנאם החליטו לעגון שם, לא היה לי כוח לקום מאחר שלילה לפני היה מלווה בסמים ושתייה מופרזת .קמתי בכל זאת שטפתי פנים והחלטתי ……. אני חוזר הביתה …….. נימאס לי, החיים בחוסר מעש הזה הרגשתי ריקנות מטורפת למרות שזה החיים הקלאסים לבחור בגיל העשרים פלוס טיילתי בלאוס ויטנאם קמבודיה נפאל תאילנד עשיתי סקס סמים ואלכוהול חוויתי חוויות בלי סוף אבל עדיין הרגשתי ריק.
ארזתי תיק אמרתי שלום ונבלעתי בין ההמון עצרתי מונית כמה מילים בתאילנדית והוא הבין שאני לא פרייאר הגעתי לשדה תעופה קניתי כרטיס וחיכתי …… שמעתי את הכרוז שמודיע על הטיסה חייכתי התגעגתי לאמא לחברים לכולם מערבולת רגשות גאתה בתוכי חשבתי לעצמי זהו
אני הולך הביתה …………