חברות שנאבדה
אווה ואנאבל הן חברות טובות מכיתה א' הן היו חולקות סנדויצ'ים כשלאחת מהם לא היה אוכל, הן היו צוחקות, לא היו להם חברות יותר טובות,הם תמיד היו ביחד,שיחקו,צחקו,אכלו, הם פעם ב….שיחקו אם אחרים אבל הם היו החברות הכי טובות,שום דבר לא הפריד ביניהן,חוץ מהמוות כמובן, הן חשבו על תוכניות לעתיד! הן אפילו היו באותה הכיתה!אבל לאחר כמה ימים,אני זוכרת את היום הזה טוב טוב,זה קרה בכיתה ג' מליפני 2 שנים, המורה ניכנסה לכיתה,ואני לא ראיתי את אווה שלי,אז היא אמרה לנו את הבשורה הקשה מיכל,
"אווה הישתתפה לצערינו בתאונת דרכים" היא אמרה.
כלום התחילו לישאול 'מה?' וחלקן בכו…….
למחרת המורה ביקשה שניתפלל תהילים,כבר עברו 5 ימים שלו ראיתי את אווה שלי,ואז הגיע הבשורה הרעה מיכל:
"ילדים,אווה ז"ל ניפטרה " היא אמרה,
הרגשתי עצבות ,אבל לא בכיתי,ידעתי שעיבדתי את החברה הכי טובה שלי…….היתגברתי,הינה אתם רואים החזקתי 2 שנים בלי אווה שלי,ותיסתכלו איך פרחתי!
אני רוצה,אבל רוצה שהיא תחזור,
יחי תחיית המשיח תחיה את המתים!
אמן,
~סוף~
תגובות (28)
זה מאוד מאוד מרגש אנאבל, רק כמה דברים קטנים…
א. בכותרת כתבת "נאבדה" וזה צריך להיות "אבדה"
ב. את כותבת "הם" במקום "הן"
ג. אומרים "שנתיים" ולא "2 שנים"
אלה הדברים שקפצו לי לעין (המחנכת שלי היא מורה ללשון- קשה להתכחש לדברים כאלה)
באהבה ממני- לוסי (:
:) ץודה לוסי אשתדל פשוט אני רגילה להיות בכיתה אם בנים אז….קשה לי להיתרגל
בקר אור לאנאבל היקרה הסיפור שלך ריגש אותי מאד מאד תודה בקי ♥♥♥♥
זה מאוד מאוד מרגש אני מסקימה הים לוסי אווה ז"ל איתה חברה מאוד טובה שלך
אמיתי?
yes………כן
ווואאאווו גרמת לי לבכות ~ !
כתיבה מדהייייימה :]
זה מאוד קשה, אבל התגברת ואני גאה בך מאוווווד ! את לא מבינה עד כמה : )
חזק ואמץ =)
אנאבלוש, למה כבר את לא קוראת את הסיפורים שלי?
אאאאאאאאאא העלת סיפרים חדשים ???????
דפוקה דפוקה דפוקה!(אני מיתכוונת אליי)""
א. אני ממש מתחברת לסיפור הזה…
ב. חבל שזה אמיתי
ג.יש לך שם יפה מאוד
גרמת לי לבכות, אנאבל.
פשוט מרגש, ועצוב כלכך, אני בכלל לא מאינה לך שזה קרה.
אני לא מכירה את אווה ז"ל, אבל אני מתקשה להאמין במותה.
אני רוצה לשאול, איך הסתדרת ברגעים ובימים לאחר מותה?
הגעת להלוויה שלה, אם מותר?
ואיך ניזכרת בזה פתאום?
אני מקווה שתעני לי,ותסכימי לענות כמובן.
קרן,תודה :)
ב.אני מסכימה מילקי תשובות:
1.אני לא יודעת,ת'אמת כל הילדים ברגע ששמעו את הבשורה המרה בבית הספר בכו ואני לאומתי,ל בכיתי לא יודעת למה, אבל לפי מה שאני זוכרת,בבוקר לא בכיתי,רק כשניכנסתי למיטה התחלתי ליבכות חרש חרש
2.לא לא הגעתי להלוויה שלה,
3.אני לא יודעת,כי פשוט היסתכלתי על התמונה הכיתתית שלי והבחנתי שאין שם את אווה ז"ל וניזכרתי
לתשובה אחת, כמובן, מי שבאמת באמת אוהב את הבן אדם לא בוכה כששומע את הבשורה.
לתשובה שתיים, חבל, בטח רצית ולא יכלת כי לא הסכימו לך, או שלא יכלת מההלם.
לתשובה שלוש, אני מבינה.
אני ממש משתתפת בצערך, זו חוויה קשה במיוחד.. והקשה ביותר לא לראות אותה ברגעים לפני מותה.. במיוחד שאת לא יודעת איך התאונה קרתה.
לפי מה שסיפרו לי מילקי זה שהיא וחברים מכיתות א' ממש מאוחר
הלכו לפרק וכשהיא עברה המכונית דרסה אותה…
וואי כל כך עצוב .. חבל .. מסכנה אווה ז"ל אוף , מסכנהה !
וואו! זה ממש עצוב:( באמת כל הכבוד לך שהתגברת! אני לא יודעת מה אני הייתי עושה אם החברות הכי טובות שלי היו…(אני לא רוצה לגמור לכתוב את המשפט הזה, מה שרק מראה כמה את אמיצה!)
תודה רבה :)
רציתי לישאול חבר'ה…..
מה דעצכן על הסיפוריםשלי?
יפייייייייייייייייייים
הסיפורים שלך מהממים אהבתי מאד מאד מאד בקי ♥
ץודה:)
אם הם באמת יפים אז אם זו לאטירחה גדולהמידי….תוכלו להגיב עליהם מפעם לפעם?
אני כן :)
תגיבי על שלי גם?
אה ואני מתחילה ליקרא אותם בלי קשר….:)
טוב אני אגיב :) חיחיחיחיחי עסינו עסקה!
חג חנוכה שמח הסיפור שלך 100המם פשוט כך גם סיפורים עצובים הם נפלאים תמשיכי מהר מהר ממני בקי ♥♥♥♥
אנאבל הסיפור הזה מאוד ריגש אותי ואת כותבת די טוב בשביל ילדה בכיתה ה' אם תמשיכי כך אני מאמינה שיום יבוא ואת עוד תהיי סופרת דגולה… ריגשת אותי עד מאוד…
מסכימה לכל מלה של יובלוש הסיפור מרגש עד כלות ואת ברוכת כישורים אין ספק שיום אחד תהיי סופרת גדולה ומוכרת בהצלחה ♥
♥ ממני בקי ♥
תודה רבה מאוד! יובלוש ובקי!
אני אומרת תודה רבה לכן שאן אומרות מחמאות תודה!
זאת אנאבל(היא נימצאת אצלי)