זוגות זוגות

הנה מה שראיתי השבוע. בעצם, לא רק השבוע. מדי שבוע.
ודאי גם אתם רואים זאת. אולי לכם זה נראה לגמרי טבעי ונורמלי. לי לא.

הורה (אמא או אבא, אני רואה כאלה גם מזו וגם מזה) מטייל עם עולל פרי חלציו בעגלת תינוקות. התינוק ישן, בוכה, או סתם מתבונן בסקרנות בעננים החולפים מעליו, וההורה עסוק במכשיר הנייד שלו.

איש (או אשה) מטייל עם כלבו הקשור אליו ברצועה ארוכה. הכלב מטיל מימיו, עושה צרכיו, מריח, נובח, מתקוטט, מתגרה בכלבים אחרים או משחק אתם, והאיש שקוע בנייד שלו.

מטפלת, עובדת זרה, פיליפינית (בנגלדשית, אוזבקית או בת לאום אחר) מלווה קשישה הנשענת על הליכון. השתיים משרכות את דרכן בעצלתיים. הקשישה בוהה במבט חלול באבני המדרכה החולפות באיטיות מתחת רגליה, והמטפלת מנהלת שיחה טלפונית בשפה הטגלית (בנגלית, אוזבקית או בניב אחר), לחיה צמודה לנייד שלה.

זוג צעיר יושב משני צדיו של שולחן, אחד מיני הרבה, על חלקת נדל"ן ציבורית שהופקעה מרשות הרבים על ידי בית הקפה הסמוך (באישור, בהעלמת עין או תמורת אתנן בסתר).

היא מסתכלת עליו – על הנייד שלה.
היא מסמסת. אצבעותיה הגרומות מרצדות במהירות על משטחו של המכשיר.
גם הוא רכון על הנייד שלו. קורא בשקיקה את הטקסט המרוח על פני המרקע.

שני גברים חנוטים בחליפות אופנתיות, עורכי דין (בנקאים או מנהלים בכירים) יושבים על ספסל בשדרה מוצלת. מן הסתם, הם לקחו פסק זמן מהמשרד הממוזג לשאוף אויר צלול (או אויר מהול בפיח מפלטים ועשן סיגריות).
האחד, אזניות לבנות נעוצות באזניו, עקב נעלו נוקש על הקרקע לקצבה של נעימה המושמעת על ידי הנייד שלו.
השני אוחז את הנייד שלו בשתי הידיים, בתנוחת צילום שגרתית, מנציח, שלא בידיעתן, עלמות חן בלבוש חושפני המדוושות על אופניים בשביל הרכיבה החוצה את השדרה.

זוגות זוגות ברא אותם – על מה ולמה?