זה רק מה שהם חושבים-פרק2

"לא. אין סיכוי!" עמית קבעה והחזירה לידיי סט של הלבשה תחתונה מסטאן בצבע שחור עם תחרה. נאנחתי. "אבל זה יתאים לך כל כך!" התחננתי אליה. היא נענעה בראשה לשלילה. תליתי אותו בייאוש ואז עיניי נתקלו בבגד היפה ביותר בעולם. כתונת פצפונת בצבע שמנת ממשי עם תחרה סקסית וברכיות תואמות. צווחתי והלכתי למדוד יצאתי ועשיתי לעמית פוזות סקסיות. היא צחקקה ובחור מחוץ לחנות בהה בי ונתקע בשלט מודעה. "אל תקני את זה!" היא צווחה. והתקרבתי אליה במצמוצי שפתיים. "את יודעת שאת רוצה את זה." אמרתי בקול עמוק ופרצנו בצחוק. הורדתי את זה וחזרתי לגופיית הטורקיז שלי ולמכנסי המיני השחורים. הבאתי את זה למוכרת וקניתי.
יצאנו מהחנות ואז רצתי לחנות בגדים. "עמית, את לא יוצאת מפה בלי שקיות על הידיים," הזהרתי אותה. היא נאנחה. דילגתי בין המדפים ולקחתי מלא בגדים במידה שלה. דחפתי אותה לחדר מדידה וזרקתי עליה את הערמה. היא יצאה כל פעם עם בגד מהמם אחר, שישב עליה מוווושלם, והכרחתי אותה לקנות. עברנו לשמלות ואני ממש הלבשתי עליה בכוח שמלה כחולה כהה סטרפלס שהגיעה לה לקצת מתחת לברכיים.
"אני מאוהבת!" צרחתי וחיבקתי אותה. היא גלגלה עיניים. ואז הגיעה תורי. עשיתי פשיטה על החנות וקניתי מלא חצאיות מיני, מכנסי מיני, גרביונים, גופיות, חולצות, טייץ, ג'ינס קרועים וכמובן ששמלות. "חצי חנות קנית!" עמית קראה כשיצאתי עם מיליון שקיות על הידיים. "כן, ואת את החצי השני." צחקתי. התיישבנו בשולחנות חוץ של בית קפה והנחנו את השקיות ליד הכיסא. מלצר שנראה קטן ממני בשנתיים ניגש אלינו והסמיק עד עמקי נשמתו. "אני רוצה אספרסו, סלט פסטה ועוגת שוקולד. עמית, מה את רוצה?" אמרתי בנינוחות ונשענתי לאחור על הכיסא. היא בהתה בי. "אותו דבר." היא אמרה והמלצר האדמדם הלך. "מה?" שאלתי בעצבנות קלה כשהיא המשיכה לבהות בי. "חשבתי שאת מאלה שמרעיבות את עצמן." היא אמרה בקול חלש. החיוך נמחק מפניי. "זה היה בעבר. עכשיו כבר לא אכפת לי. אני עושה מה שבריא לגוף שלי." אמרתי קצת יותר ברוגע. "זה בריא לגוף שאת שוכבת עם מלא בנים?" היא לחשה בציניות. חייכתי. "זה לנפש," אמרתי. "עושה פשיטה על הקניון?" שמעתי קול מאחורי. הסתובבתי וחיוך רחב התפרש על פניי. "תום! מה אתה עושה פה?" קראתי וחיבקתי אותו.