לבד, עם עצמי
הרגע הזה שאתם עוצמים עיניים בתקווה שזה חלום…
או סיוט…
אבל אז אתם פוקחים אותן…
השניה הזאת שאתם מחייכים חיוך מזויף…
מחייכים מבדיחה עליכם שממש לא מצחיקה לדעתכם…
מצליחים להסתיר את הרגשות…
חיוך של ׳הכל בסדר…אני בסדר׳
כשבעצם אתם יודעים שהכל ממש לא בסדר…
במיטה בלילה אתם מחשבים את כל ה24 שעות האחרונות…
מוחים דמעה…
מחניקים חיוך..
מדחיקים את הכאב..
מדחיקים את הרגשות..
אני רוצה לישון ולא לקום בבוקר…אתם אומרים לעצמכם
די כבר נמאס..זה כואב…אתם חושבים בכאב
אתם מדמיינים את החיים בלעדיכם…
מה היה קורה אם לא היה את שמכם..
את דמותכם..
אותכם…
אבל אז שהכל צורב בנשמה ובגוף אתם אוספים את עצמכם…
מתכננים איך תסתירו את הרגשות מחר…
איך לדעת לעצור את עצמכם מלפרוץ בבכי..
הרגע הזה שאתם מרגישים
ולא רוצים להרגיש…את החיים…
תגובות (3)
זה ממש יפהה !! אהבתי לקרוא אתזה (:
וזה קורה להרבה.. :/
את כתבת את זה ממש טוב ובצורה ממש יפה ולצערי זה קורה לי כמעט כל יום):
מהמם
תשלחי את זה לאתר…:)