זה בסדר

זה בסדר להקיא ולשקר, להכריז שזה לא יחזור יותר.
להיות עם מישהו כי חשבת שהוא "אחר" ולגלות שכולם נכתבו על ידי אותו המספר.
זה בסדר לטבול את הראש באסלה ולחפור לסטוץ על הפרידה, לשתות עד לא ידע ולצעוק מהגג "אני בתולה".
לא לזכור מה עשית עם מי או מה קרה, אם התנשקתם או שכבתם או סתם רצתם בשכונה.
ללטף לאקס את הפנים כשאת מסטולה מידי וכל החברים שלו מסתכלים.
לחייך גם כשהכל קורס ולתקוע בקשר שלכם ברקס, זה בסדר לסרב לסקס.
להגיד שאת צריכה עוד זמן או להפך, לתת לו לשרוט לך את הישבן.
זה בסדר להיות עם כולם רק אל תשכחי שגם את בן אדם. את יכולה להיפגע, את יכולה גם לפגוע, אף אחד לא נולד חסין לרוע.
איך לעזעזאל נפצעתי בברך? אני פאקינג לא זוכרת, גם לא בערך.
ומותר להיעלב וקצת להיפגע כי שמעת את חבר שלו קורא לך מאחורי הגב "זאת שזרמה".
קצת מובכת, קצת בחרדה כשאת עולה ויורדת ונהייתה לו זקפה ואז הוא גומר ושפריצים לכל עבר, זאת פעם ראשונה שראית זין והכי הרבה שלך לבינתיים.
וגם רציתי להגיד שזה בסדר להרגיש לא בנוח כשאת יחידה במקום מלא בבנים, הם אמרו "פינה אחת וארבעה עשר פינים" ושוטים של אלכוהול פה זורמים, מחממים את האווירה, השכנים מתלוננים.
המוזיקה גוברת ואיתה גם היצרים, את מסתובבת ונופלת, אין פה מישהו שירים, ואם יש אז הוא עם מישהי אחרת, קצת יותר מהודרת, אולי אפילו ממך מבוגרת.
וזה שאת איתו מסמס תוך כדי שהוא נוהג, את מפחדת להיהרג. הוא גם שיכור תוך כדי, את כבר רוצה להיות אחרי. רוצה להיות בבית בטוחה. סתם נו. ברור שהלכת למסיבה. כל כך צפויה עד יאוש, הבנים יצאו לחמשו"ש והכל חוזר חלילה, שוב לילה באיזו וילה.