זאת אני

היי, כן זאת אני הפעם בלי מסכות בלי משחקים ובלי כעסים. זאת אני אותה ילדה שהייתה לפני שנפגעה אותה ילדה חסרת ביטחון וביישנית אותה אחת שפחדה להכיר ילדים חדשים כי היא נפגעה כל כך, אבל מה ששונה בי עכשיו הדבר היחידי שהשתנה הוא שאני כבר לא מפחדת יותר לא מפחדת להיכשל אני לא מפחדת להגיד מה שאני חושבת ואני לא מנפחדת להיות מי שאני באמת. ואותה ילדה שהייתי פעם הילדה שהייתה נגררת ולא הייתה אומרת אף פעם מה היא מרגישה כי היא פחדה שכולם יצחקו עליה לא יקבלו אותה אותה כמו שהיא אז היא הייתה מתחבאת מאחורי תדמית שהיא המציאה לעצמה היא הכינה לעצמה מין מסכה שהייתה עליה כל היום וזה היה כל כך קשה… וכשהיא הייתה מגיעה הביתה לחדר שלה היא הייתה מתפרקת , מורידה את המסכה ומסתכלת על עצמה ושונאת את עצמה היא שנאה את עצמה ואת החוסר ביטחון שלה והיא כל כך רצתה להפסיק עם ההצגה שהיא הייתה משחקת בה כל היום במשך תקופה כל כך ארוכה וזה נמאס לה היא כל כך רוצה כבר להגיד לכולם שהיא זאת היא שאף אחד לא יגיד לה מה לעשות ואיך להתנהג… אבל היא הייתה צועקת את זה בלב שלה היא הייתה שומרת את הכל בפנים היא הייתה הפסיכולוגית של עצמה היא הייתה נשברת בכל לילה ותמיד אחרי לילה של בכי וכאב הייתה קמה שמחה את המסכה ומתנהגת כמו תמיד רגיל…
אבל זהו היא כבר הפסיקה היא למדה לאהוב את עצמה. כן, זה לקח הרבה זמן אבל רואים? אני כבר לא מפחדת זאת אני ואני אוהבת להיות מי שאני באמת. אז בבקשה אני רק רוצה שתדעו שאם אתם לא תאהבו את עצמכם אף אחד לא יאהב. אנשים הם רעים וצריך להבין את זה,אני רק רוצה להגיד לכם שזה בסדר להיות אתם זה בסדר באמת ואני אוהבת אותכם.