ויתור
זה לא ממש סיפור,
זה פשוט משהו שאני עושה הרבה.. ואני חושבת שאני לא היחידה.
קרה לכם פעם שהתחלתם משהו ולא סיימתם אותו? נעצרתם בחצי הדרך? מצאתם לעצמכם יותר מדי תירוצים "למה לא" למרות שה"למה כן" היה לכם על קצה הלשון?
אז לי זה קרה. והרבה.
אני רוצה ורוצה ורוצה,
מתחילה משהו עוזבת אותו ועוברת למשהו אחר.
התחלתי כבר כל כך הרבה סיפורים, ויש לי עוד אפילו לכתוב! אבל אני לא מצליחה לשמור על עקביות..
מילא זה היה רק בסיפורים,
אבל זה גם ככה בבצפר, בבית ובכלל בכל החיים!
זה ממש מרגיז, אין לי מילה אחרת לתאר את זה חוץ מויתור.
למה אנחנו (או אולי רק אני) תמיד מוותרים לעצמנו?
אחר כך, מחר, כשיהיה לי זמן.
אבל למה לא עכשיו?
ואחרי כל ההיסוסים- באות החרטות.
תקווה ואז היא נאבדת.
טבע האדם? לא נראה לי.
אז מה זה?
איך עוברים את זה?
אומרים שהפיתרון כזה פשוט: להמשיך לרצות.
בשתי מילים אפשר לפתור בעיה של כמעט כולם? אני בספק.
"להמשיך לרצות" נראה כמו פנטזיה, אשליה, מיתוס.
משהו בלתי ניתן להשגה שהאנושות סומכת עליו מימי קדם אך שומרת אותו נעול בתוך ארגז בעליית גג חשוכה.
להמשיך לרצות?
רצון זה רגש, או משהו שדוחף את הרגש. איך אפשר להמשיך לרצות? רגש זה דבר לא יציב. ה'לרצות' מגיע ב-5 דק' הראשונות שמתלהבים ולאחר מכן זה מפסיק, אז איך להתלהב מחדש?!
אז גם לפיתרון אין פיתרון..
אז איפה אנחנו עומדים? אני ממש מקווה שאני לא היחידה ששואלת את עצמה את זה מדי פעם.
איפה התקדמתי?
תגובות (8)
חחחחח את לא היחידה, גם אני ככה XD
אני שונאת לדחות דברים
אבל בסוף מוצאת את עצמי בוכה על זה
אנחנו ממש זקוקות למוטיבציה..
כי אין לנו כוח רצון
זה הדבר שהכי חסר לנו :(
פטללל ! יאווו איך התגעגעתיי ! :S הזנחתי ברמות…
יאווו אל תרגשי אותי , אני עוד אבכה :(
חחח
יאאאאאאאאאאאאאהההההההההה !!!!!!!!!!!!!!
~ חיבוק חזק~
התגעגעתי ברמותתתתתתתתתת!!!!!!!!!
וואי גם אני ככה לא סימתי שום סיפור שלי חוחוים,
חחחחחחחחחחחח ~חיבוווק קבוצתי (?) של הזדהוות נפשיית עמוקה~
סירופיישן!! D:
~ רצה בסלאומושן כמו בסרטים ברגעים המרגשים האלה~
חחחחחח קרועות XD
וחן – גמאני כזאת, כל דבר בדקה התשעים…חח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אני לא בדד <:
FREE HUGS
FREE HUGS EVERYWHERE