ויולה מדיסון ו..ויל פיטרסון? פרק 1
"ויל אתה מוכן לשאת, את ויולה מדיסון לאישה?" שאל הכומר
"אני מסכים" אמר והסתכל לי בעניים
"ויולה את מוכנה לשאת, את ויל פיטרסון לבעלך?" שאל הכומר
"אני מסכימה" אמרתי בחיוך
"ויל את רשאי לנשק את ויולה" הוסיף
הוא התקרב אליי, לאט לאט, סוף סוף הגיע הרגע.
שמעתי זימזומים הרקע, מזה הרעש הזה, ' לא אני לא רוצה, שהרגע הזה יפסק' חשבתי.
"ויולה קומי כבר! יש היום בית ספר!!" שמעתי צרחה
"מה?! כל זה היה חלום?!!!!" שאלתי בהתאכזבות
"ויולה אין לי זמן לשטויות, קדימה תתארגני! אני מאחרת בגללך!" צעקה אמא
"כן ברור תמיד זה בגללי" מלמלתי
אני לא מאמינה היום זה קורה!, אני מביאה את המכתב לויל, מעניין מה הוא יגיב, אני כבר מדמיינת את הנשיקה.
"ויולה אני גם אוהב אותך" הוא יגיד ואז הנשיקה!
נכנסתי למקלחת, שטפתי את שערי וגופי, יצאתי מהמקלחת והלכתי לארון.
'מה נלבש היום' חשבתי
"אה אני יודעת!" צעקתי
הוצאתי מהארון חצאית מיני, וגופיה שחורה צמודה, חיפשתי את הסנדלים השחורים, אבל לא מצאתי אותם.
"איימי!" צעקתי בכעס
ירדתי למטה במדרגות וראיתי אותה, את אחותי הגדולה איימי.
"מה את רוצה?" שאלה וגלגלה עניים
"איפה הסנדלים שלי?!" שאלתי
"אלה שבפח?" שאלה
הסתכלתי אל הפח וראיתי אותן, כל כך שנאתי אותה, באותו הרגע. כל מה שרציתי לעשות היה, לתפוס לה איזה תלתל ולתלוש אותו.
עליתי למעלה בחזרה, ולבשתי את הנעלי בובה, ישבתי על המיטה, וסירקתי את השיערי.
"אוף יש לי כל כך הרבה קשרים" מלמלתי
סידרתי את שיערי הגלי, ואת הפוני.
'זהו עכשיו זה מושלם' חשבתי
יצאתי מהבית לכיוון הבית ספר, בחיים לא התרגשתי ככה, כל צעד שצעדתי הרגיש, כאילו אני עומדת על צוק, ולוקחת צעד, ועוד אחד עד שבסוף אני נופלת, אבל אני לא, כאילו יש משהו שמחזיק אותי.
התקדמתי לעבר בית הספר, ראיתי דמות, עם שיער שחור ועניים ירוקות.
"לולה! התגעגעתי!" צעקתי לעברה
"אומיגאד ויולה!" צרחה
התחבקנו חזק, שנה לא ראיתי את לולה, את החברה הכי טובה שלי, התגעגעתי אליה כל כך.
"אז מה החלטת לחזור בסוף? ניצלת את זה שזה תיכון חדש, אה?" שאלתי בחיוך
"כן, אבל לא באתי רק בגלל זה, התגעגעתי לכולם, לבריאן למולי, לכולם. הייתם חסרים לי בארה"ב, זה לא כמו ישראל." אמרה ראיתי חיוך קטן בפניה
המשכנו לדבר, לרוב כל הדרך הייתה מן שתיקה מביכה, היא ממש השתנתה, השיער הבלונדיני שלה, נהפך לשחור, ואין לה יותר משקפיים.
הגענו אל שער בית הספר, קפאתי במקום, פתאום לא יכלתי לזוז.
"ויולה הכל בסדר?" שאלה לולה
"אה? כן כן הכל בסדר, תמשיכי אני אבוא אחכ" עניתי
תגובות (0)