התבגרות

באותו היום בו עמדתי מולה ראי, עירומה כביום הולדתי ורק חשבתי על דבר אחד, אני לא אותה ילדה.
באותו היום החלטתי שאני משתנה.
באותו היום הבנתי שאני מתבגרת, שאני לא ילדה יותר, שמעכשיו אני עצמאית וחושבת רק על עצמי ועל איך אני ממשיכה מפה. שמעכשיו אני, אני, ולא ילדה קטנה שכל מה שהיא רוצה זה טיפת צומת לב.
לכל בן אדם יש אופי
לכל בן אדם אופי שונה
לכל בן אדם ישנם פלוסים ומינוסים, הדברים הטובים שבו והרעים
אבל הדבר שמשותף לכולנו הוא שכולנו בני אדם, לכולנו יש רגשות, וכמובן כולנו מתבגרים בכל מהלך החיים.
באותו היום בו קיבלתי את הראייה השונה על החיים, אני שונה.
באותו היום, התבגרתי.
אף אחד לא יכול להסביר במילים את ההשתנות הזאת, ההשתנות בה אתה מבין שהתגברת.
זה התחדשות, זה התחלה חדשה- שלך בתור מי שאתה.
האופי של בן אדם הוא מי שהוא.
והשאלה שבכל יום אני ממשיכה לשאול את עצמי היא מי אני?
אני יודעת, שהבן אדם היחיד שיכול לענות על זה הוא אני.
אני משיכה לחשוב, המראה נראית פתאום שונה, כאילו נבלעת בתוך עצמה.
אין בן אדם, ולו אחד שיוכל להגיד שאין בו שום דבר שהוא לא אוהב או להפך.
כאשר אני שונא את עצמי- אני לא מכיר בעצמי.
כאשר אני אוהב את עצמי- אני לא מכיר את עצמי.
כאשר אני מודע לעצמי- אני מקבל את עצמי.
מכך ניתן להבין, שבן אדם שמודע לעצמו יודע לקבל את עצמו, וזהו אחד מהתהליכים בהתבגרות.
אנחנו לא צריכים לדעת בדיוק מי אנחנו, אבל אנחנו צריכים לקבל את עצמנו, בתור מי שאנחנו.
החשיבה שלך שונה, ולכן אתה משתנה.
אתה לא תבחין בהשתנות באותו הרגע, אבל תדע שאתה מתבגר, במקרים בהם תפעל אחרת, תתמודד אחרת ותבין אחרת.
אני ממשיכה להסתכל במראה, עכשיו היא שונה, לא ההשתקפות שלי במראה, אלא ההשתקפות שלי על עצמי.