התאריך המסומן בעיגול האדום

הגיע הבוקר,ואור קטן הגיח מחלוני.
ניגשתי ללוח השנה-כמו בכל יום,
וראיתי את התאריך.התאריך המסומן בעיגול האדום.
ערב יום השואה.שממשיך עד לסוף ערב של היום שאחרי…
ישר התחלתי כמו בכל שנה להיזכר במקרים שונים ומזעזעים..להנציח ולכבד,לנסות להזכיר כל אחד ולראות סרטים,לקרוא סיפורים שונים..
ניסיתי השנה במיוחד לגלות סיפורים חדשים,
ולהתמקד בעיקר,אבל בעיקר ב"שירים שמאחורי"
ומה שגיליתי,מה שלא הצלחתי כל כך לקלוט בעבר,
זה שמאחורי אותם שירים ספציפיים,מסתתרת משמעות ממש גדולה ומרגשת.גם בגלל המנגינה אך בעיקר בגלל המילים.
אין עכשיו זמן לדברים אחרים מצדי,מלבד להזכר.להנציח.לכבד.להיות ליום וחצי מחובר לצד העצבי שבי.במיוחד בשביל אותם יהודים.
וכמובן גם בשביל הניצולים שגם עברו את אותה זוועה.
ובגלל כל זה אני תמיד מחכה ליום זיכרון זה.לתאריך המסומן בעיגול האדום.