התאבדתי

סיפור אמיתי על בת דודה של חבר שלי
יומני היקר: היום זה היום…
היום כל החיים שלי הולכים להשתנות
היום כל מה שרק חלמתי עליו הולך להתממש
היום לנה מביאה לי את התרופה
מדהים איך רק לפני חודש חשבתי שאני אשאר חולה לתמיד
איך חשבתי שג´ק לא יצא איתי לעולם
איך חשבתי שלא אתחבק עם אבא
הבטן שלי מכווצת כמו כדור פחוס
לפחות אני יכולה לחשוב על זה
שבעוד כמה שעות אני אראה סרט בטלוויזיה
שבעוד כמה שעות אני אתכתב עם ג´ק בטלפון
ויותר חשוב מזה אני אתחבק עם אבא
כמה זמן לא התחבקתי עם אבא
זה היה כל כך מזמן
אני חושבת שמאז שאני חולה לא התחבקתי איתו
זה לא פייר למה רק אני חולה
לפחות ממחר אני אהיה ילדה רגילה
נותר רק לחכות 5 דקות שלנה תגיע עם התרופה
אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שאני מתרגשת כל כך מאז שחליתי במחלה שהותירה אותי בלי חברים ומשפחה כל מה שהיה לי זה את עצמי ואת אבא
האדם הכי נפלא עלי אדמות הוא זה שקנה לי אותך ונתן לי חבר לחיים חבל שאתה עוד מעט נגמר ואתה לא תישאר אותו חבר שהיית לי יומן יקר אבל זה בסדר עוד מעט יהיו לי חברים אמיתיים מכיוון שאני לא אהיה חולה
פופיק לנה הגיעה
יש יש התרופה פה טוב להתראות יומן
קדימה רק לשתות את התרופה
רגע אמנדה חכי אני רוצה להסביר לך מה יקרה
אוקיי
אחרי שתשתי את התרופה את תרגישי עייפה ותירדמי
כשתתעוררי הגידול בעור ייעלם לאט לאט
טוב אמנדה עכשיו תשתי את התרופה
התקדמתי לעברה של לנה לקחת את התרופה
לקחתי את התרופה מהיד של לנה ושתיתי אותה
בבת אחת נרדמתי בדיוק כמו שלנה אמרה וכשהתעוררתי הגידולהתחיל לאט לאט להיעלם ותוך דקה הייתי נראית כמו ילדה רגילה אבל משם הכול השתבש הגידול חזר פי 2 ונהייתי ירוקה יותר ממה שהייתי לפני זה
כעבור כמה שניות יצאתי מחדרי אל הסלון וקראתי לאבא אבל הוא לא ענה
הלכתי לשירותים וראיתי אותו מחוסר הכרה ולידו היו שפוכים ליטרים של דם
כל מה שעשיתי זה בכיתי
3 שעות בכיתי
בכיתי על אבא
בכיתי על זה שאני לא נרפיתי
בכיתי על זה שאני יתומה
הבנתי שעכשיו אני יכולה לחבק אותו
כל מה שעשיתי זה חיבקתי אותו
חיבקתי וחיבקתי והמשכתי לחבק
אני חושבת שבאיזשהו שלב הרגשתי שהוא מחבק אותי בחזרה
למחרת בבוקר ניסיתי להתרגל לחיים בלי הורים
הדבר הראשון שעשיתי זה לחפש איך אני יכולה להתמודד
בהתחלה ניסיתי לתקשר עם קרובי משפחה
אבל אני לא יכולה להתשמש בטלפון או במחשב או בכל מקור קרינה אחר אז התחלתי ללכת ברגל אל דודי העצבני שגר בעיר השכנה
לא יכולתי להזמין מונית או לתפוס טרמפ כי לא היה לי כסף ויכולת הדיבור שלי היא לא מי יודע מה
התחלתי ללכת רק עם תיק שמה שיש בו זה קצת מים וחברי הטוב היומן
הלכתי והלכתי והלכתי ולאט לאט נהיה יותר ויותר חם והתחלתי לשתות את המים אבל נהיה יותר חם ונגמרו לי המים המשכתי ללכת וללכת
כמעט הגעתי לבית רק לעלות במדרגות
אני כל כך צמאה
התעלפתי
דודי ראו אותי ונתנו לי מים
כשהתעוררתי דוד שלי אמר לי תחזרי הביתה
מה
מה ששמעת תחזרי הביתה או שאזרוק אותך לפח זבל
אפשר לפחות קצת מים
לא והזמן שלך נגמר
דוד שלי תמיד היה עצבני אבל זה כלום לעומת איך שהוא היה עצבני עכשיו
דודי תפס אותי בחולצה ובעט אותי מהחלון
למזלי נפלתי על הישבן
והחלון הוא רק כמה מטרים
אבל לרוע מזלי דודי פספס ונפלתי על קקטוס
אאוץ´ זה כאב
גם לא נרפאתי
גם אבי מת
גם אין לי חברים
וגם אני תקועה בתוך קקטוס
די זה כבר יותר מדי בשבילי
רצתי לכביש המהיר…