השדים שלי..
בפינה השמאלית העליונה יש את ׳דיכאון׳, היא מבודדת אותך מהאנושיות ואומרת לך שאת חסרת ערך וגורמת לך להרגיש כזאת. לידה יש את ׳אנורקסיה׳, רזה ורעה היא עשויה מעצמות ואומרת לך לא לאכול. במקרר יש את ׳בולימיה׳, היא גורמת לך להרגיש בחילה וגועל מכל מה שאת אוכלת. למטה יש את ׳אובדנית׳, היא הופכת לכדורים כדי לסיים את הכאב שלך אם זה לקצת זמן או לנצח. ולידך בשולחן יש את ׳פגיעה עצמית׳, כל הזמן לוחשת לך ״תחתכי, תישברי״ ואומרת לך שזה בסדר גם אם את חותכת עמוק יותר, ברוע מענה אותך עד שהכאב נעלם. ובאמצע, את היחידה עם עיניים אנושיות מוקפת על ידי כל השדים שלך.
תגובות (6)
צמררת אותי. זה כל כך נכון… אני דווקא חושבת שזה מדבר על כולם, פשוט בעניין יחסי לכל אחד. כנראה שכלפייך זה מעט ואצלי זה מודגש באופן ברור.
המשיכי לכתוב, את מוכשרת.
יפה! אהבתיי :)
וואו זה ממש יפה!
ממש ממש אהבתי
לא יודעת למה זה מכעיס אותי. את לא מכירה בכלל את התחושה.
אני בדיכאון ואני מבינה את זה יותר מכל אחד אחר שלא הרגיש זאת.
טוב, אז זה כואב, מאוד.
אתה לא יכול לצאת מהצער. הוא הפך לאת עצמך. הרע הוא בכל מקום.
אני גם אנורקטית אבל בכל זאת, עד שאת לא מרגישה את זה את לא מבינה.
זה קשה, להתבונן במראה ולראות רק עור ועצמות, זה קשה להיות מדוכאת מכל דבר סביבך. זה קשה… להישבר.
חוץ מזה היה קטע נחמד.
זה נכון. זה כל כל נכון. אני לא חווה את רוב הדברים אישית אבל אני כן חווה דיכאון, לפעמים, וזה כואב, וזה קשה, ואני צריכה לבכות, כל הזמן.
הדבר שהפריע לי הוא שהשם הוא השדים שלי ובקטע עצמו את מדברת אליי, בגוף שני.
חוץ ממזה, קטע יפה ומצמרר
נ. ב- בכותרת אל תכתבי נקודה, במיוחד לא שתיים. כותרת -בלי נקודות.