הרפתקאות היומן האפור.

בפינה נסתרת, בכיתה אפרורית יושבת לה ילדה, עצובה וסופנית.
בכל יום היא תמיד מתיישבת, במקומה הקבועה, היא כותב ביומן אפור מה שאחרים לא מעזים לספר.
לכל אחד שם יש מין, סיפור משלו. סיפור קטן או גדול, ששיך אך ורק לו. ויושבת שם הילדה, בפינתה המבודדת, וכותבת כל סיפור, כל מילה, כל לעג וקללה.
היומן האפור נמצא תמיד לצידה, לצד ילדה אפרורית כמו הפינה שלה. הכל תמיד מתועד, כל רגש וכל מילה, אבל ככה אף פעם אין לה זמן לסיפור שהוא אך ורק שלה. ואולי הגיעה הזמן, שהיומן שלה עצמו, יספר את הסיפור שלה ושלו.
מאז שנות הארבעים, מסתובבים הם בין כל מיני מקומות. הם מגלים את כל הסיפורים של עשירים, עניים, אנשי נקיפות המצפון, וקדושות מעונות. אבל איכשהו אף פעם, לא נודע לאף אחד, את הסיפור של הילדה שמכירה כל אחד.
וכנראה שכך תמיד זה יישאר, תמיד פינה נסתרת, בבניין אפרורית. תמיד תשב שם ילדה, כצובה וסופנית.