הריגה הומנית

לכל מעט האנשים שסיפורי ידוע להם, סיפור אחד מעולם לא כתבתי, לא מפחד אלא מבושה, הסיפור האסור. אני מרגישה שכעת באקטים אחרונים של כבוד ופתיחת כל סודותיי למען טיהור נפשי אני מוכנה לספרו בלב שלם כי אתם שקוראים את אודותיי תבינו שזהו אחד מחובות חיי הקשות ביותר, מכתב זה הוא אחד הקשים ביותר שכתבתי לבי כואב עלי אך השלמתי עם עצמי לפני שנים רבות והבנתי שזהו הטבע שלי ולעולם לא אוכל לשנותו. אני לא רוצחת מעולם לא הייתי אני עוזרת לאלה שהחיים התאכזרו אליהם להמשיך הלאה לזקנים, לחולים, לבודדים במיוחד. אני מתבוננת בהם זמן מה, מכירה את הלך רוחם ושואלת אותם הינך סובל? תן לי לעזור עם כאבך, מי ייתן ואתה טהור הנשמה וצח החיים תגיע למקומך בגן עדן. אני מהפנטת אותם בעזרת חושיי הרבים לישון, לחשוב על כל הטוב בחייהם ואז, בעזרת ציפורני אני יוצרת לי חתך קטן ונושכת אותם במקום שחייהם התחילו והסתיימו- בליבם. אני לוקחת מהם את כל זכרונותיהם, אהבותיכם, כל דבר שאי פעם הרגישו ושולחת את זה לאויר העולם שעוד כוכב ינצנץ לזכרם בשמיים הבהירים. לבסוף אני נושקת להם על מצחם ולוחשת אני מבטיחה שאת חייך אני אזכור כי שמש טהורה אתה שלא תשוב לזרוח. בסוף כל פעולה זו שאני קוראת לה השיחרור אני כותבת את שמו של האדם, מינו, תאריך מותו ומציירת שמש קטנה על אבן ואת האבן אני קוברת באמצע יער בשורשי העץ הכי זקן שנמצא והולכת, כי יצור מוצץ חיים אני ולעולם מקומי לא יהיה בגן עדן אך לכל השמשות שבלבי יש מקום שם כי יצורי נפש אני עוזרת להעבירן לעולם טוב יותר שבו לא יסבלו. אם אחרי מכתב זה גרמתי לכם לסלוד ממני, אני מצטערת כי נפשי שלמה עימי וזאת הדרך הטהורה ביותר שמצאתי להתקיים עם העולם בלי לגרום לי סבל נפשי ודיכאון עמוק ועם עזרה לשמשות הפצועות לאלה שהעננים מסתירים אותם או שליקוי החמה מכביד עליהם בסבל היגון והצער. במשפט זה אסיים לכל השמשות שלי תודה ואני מקווה שתפילתי עזרה לכם להאיר מחדש כי מקומכם הוא למעלה במקום מואר שכולו טוב.