לא סיימתי לכתוב אותו, בבקשה לא לקרוא עכשיו אלא כשיהיה מוכן, מכיוון שאי אפשר לשמור טיוטאות

הרוקיסט טיוטה

02/04/2015 610 צפיות אין תגובות
לא סיימתי לכתוב אותו, בבקשה לא לקרוא עכשיו אלא כשיהיה מוכן, מכיוון שאי אפשר לשמור טיוטאות

פרק1, הקבלה
נסענו באוטו ביחד, אני ואבי. היינו בדרך למבחן קבלה לכיתת מחוננים, פרויקט של מכון קרן. הגענו למקום הבחינה וחיכו שם כאלף ילדים והורים שם רק בשער, זאת ראיתי מרחוק. אבי אמר:" אל תדאג, אתה עובר את זה ב100%, פשוט תבוא לשם, תגיד תביאו לי את המבחן, איפה הוא (בנימה של צחוק) ותעבור אותו. התכוננת מספיק ואתה תצליח."
היה עוד יותר לחץ של אנשים בחלוקה לכיתות (לכל כמה בתי ספר הייתה כיתת מבחנים משלה.) ואני מצאתי את מקומי בקלות. נכנסתי ושם פגשתי כמה מהחברים הכי טובים שלי וגם כמה מאלה שאני מסוכסך איתם. ילד בשם רועי היה איתי בכיתה במרום (תוכנית למחוננים לבתי ספר יסודיים) ושם היה אחד מחבריי הטובים ביותר אך גם עדינה, הילדה שהכי שנאה אותי בכיתה שלי, תמיד צחקה על מימדי (הייתי ילד בעודף משקל מועט, לא שמן) למרות שעד לפני שנה הייתה כפול ממשקלי וירדה כ30 קילו, היא צעקה אל מול כולם כדי להביך אותי:" טום, מה אתה עושה פה? אתה אפילו לא חצי חכם, המבחנים שלך בצד השני, מבחני קבלה לכיתת מב"ר." אמרתי:" הבוחן רק שאל איפה את ואמרתי לו שאני הולך להביא אותך, דרך אגב מב"ר זה מסלול בגרות רגילה, הילדים שם ממש לא מטומטמים כמו שאת חושבת."
היא המשיכה לקלל אותי ואני התעלמתי. היה שם ילד בשם אוריאל, אני והוא היינו החברים הכי טובים עד שהוא גנב לי סיסמה מאחד האתרים ורבנו ומאז הוא תמיד מנסה לרדת עלי אבל מה שיש בינינו יותר דומה למלחמה הקרה בין רוסיה לארה"ב, בגלל שאנחנו מדברים אחד עם השני אבל כשזה קורה תמיד יש אווירה כאילו אחד מאיתנו מתכוון לקפוץ על השני. הוא פשוט אמר בהצלחה אבל עם מבט שאומר:" הלוואי שלא תעבור, לכאן או לכאן אם תעבור נהיה באותו מקיף (גם אם הוא לא היה עובר הוא היה מגיע לאותו מקיף מכיוון שהוא גר באיזור ששולח אותו לאותו מקיף ואני גר באיזור אחר בעיר (הבית ספר שלנו הוא בית ספר על איזורי).)" לא היה מקום חוץ מליד ילד אחר מהכיתה שלי, אור שהיינו בסדר, לא חברים אבל לא היה לי משהו נגדו. לפתע, לאחר דקה נכנסה אלינו המשגיחה. לא ידעתי את שמה והיא הייתה צעירה, כמו מישהי בתיכון או בצבא או אולי בתחילת דרכה באוניברסיטה. היא חילקה את המבחן ואמרה:" זהו החלק הראשון,אותו תפתרו ב20 דקות."
זהו היה מבחן קל ובאמת כעבור 20 דקות היא התכוונה לקחת אותו, חשבתי שאינני סיימתי אותו שלפתע, עדינה צרחה עליה:" לא! אל תקחי! לא סיימתי! אף אחד לא סיים! זה לא פייר!"
הבנתי שה' שלח לי מתנה ובמהירות פתרתי את שאר המבחן שבאותו זמן עדינה התחילה לבכות. זה היה מצחיק, נהניתי מכל רגע. היא הרגיעה את עדינה ואמרה לכולם להניח מבחנים בצד השולחן. הנחתי את המבחן והיא חילקה את החלק השני. החלק השני היה קשה ובו נפלתי בגדול, לא סיימתי את רובו ולא ידעתי אם עניתי נכון על כל השאלות, השאלות היו קשות. כמו בחלק הראשון עדינה קצת רבה איתה אך עדיין לא הייתה לה ברירה והיא וויתרה בקלות. לכן לא היה לי עוד "אקסטרה זמן". הייתי בטוח שלמרות החלק הזה עניתי על השאלות נכון וזה יהיה נסבל ואעבור. את החלק השלישי היא חילקה שהיה קשור בסדרות שהיה ממש קל, סיימתי אותו בקלות.
פרק2, היועצת
כעבור כמה חודשים, הייתה לחברתי דנית בת מצווה, היא חגגה באולם "קינג ג'ורג'" ובאותו ערב אוריאל סיפר לי שקיבל תשובה לגבי המבחן ושלא עבר, אפשר להגיד על אוריאל הרבה דברים אבל שכל בקודקוד יש לו, מה יהיו סיכויי, בינתיים לפי מה שאומרים עשיתי מין ממוצע וזה יצא 70% שאני עובר.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך