הרגשה
אתם בטח מכירים את ההרגשה הזאת שאתה רב עם משהו ואז עם עוד משהו ועוד ועוד ועוד? טוב אז לי זה קורה הרבה אני רב כל יום עם אחותי ואז אם אמא שלי ואני פשוט מצטער על זה אחר כך.
על שהרבצתי לאחותי צעקתי על אמי ואל אבי אני ערגע אחרי זה.
אך יש מיכרים שאני לא יכול לישכוח כמו זה שאני פעם נתתי לאחותי סתירה ונישאר לה סימן.
או כמו זה שאני הייתי עצבני אז זרקתי כדור בחוזקה וזה פגע לאימי בעין.
טוב אז כך המסר לא לעשות דברים שאתם אחר כך תתחרתו הלהם.
תגובות (3)
זה נחמד אבל יש כאן כמה שגיאות כתיב שכדאי לתקן:
סתירה- סטירה
אם- עם- אם זה כשרוצים לומר תנאי ועם זה כשרוצים לומר משהו בתוספת: עוגה עם קצפת, רבתי עם אמא שלי.
תתחרתו- תתחרטו
הלהם- עליהם
סורי על השיעור לשון הקטן, זה רק לטובה :)
זה יפה, אבל יש כמה שגיאות. שגיאות כתיב: משהו – מישהו (עדיף כך, אבל לא קריטי), אם – עם, אל – על, ערגע – הרגע, מיכרים – מקרים, לישכוח – לשכוח (הרבה פעמים אנשים שוגים ומוסיפים י' כשבעצם הכתיב הוא חסר), סתירה – סטירה, נישאר – נשאר (שוב, הי')
תתחרתו – תתחרטו, הלהם – עליהם. שגיאות תחביר: בתחילת המשפט כתבת "אתם", ואחר כך "אתה", זה סותר. ועוד ועוד ועוד – צריך פסיקים בין מילים חוזרות על עצמן, כך: ועוד, ועוד, ועוד. בסוף משפט חייבים נקודה, כך: לי זה קורה הרבה. אני רב עם אמא.. בתוך משפט צריך פסיקים, כך: הרבצתי לאחותי, צעקתי על אמי ועל אבי, אני הרגע אחרי זה. כשאתה כותב על עצמך, לא צריך ליידע את המשפט פעמיים. כתבת "כשאני הייתי", והיית צריך לכתוב רק "כשהייתי".