הקנאה
הקנאה
היא מרצדת כמו להבת נר בלבי
הולכת וגדלה
מרעיפה את חומה ומזגה לכול עבר
הקנאה
היא קוראת בשמי
לוחשת באפלה
בליל ירח לבן וקר
הקנאה
היא תוקפת כשכואב הכי הרבה
מדגרה ומתלוצצת
כאילו צוחקת בפני
הקנאה
טורדת את חלומותי
הוא איתה עכשיו אני יכולה להרגיש זאת בעצמותי
הוא אוחז בא חזק דואג שהיה לה חם ,בזמן שלבי הופך לקרח
הוא לא יודע …הוא לא ידע …מה אני מרגישה
הוא גם לא צריך ,העיקר שטוב לו , הרי זה מה שהכי חשוב באהבה לא?!
אז למה תגיד לי אלי למה זה כול כך צורב כואב מתעתע הרגשה כה אפלה וזוועתית כמו קנאה איך אוכל אי פעם לעצור את הדקירה העמוקה שמשורטטת על לבי
תגובות (7)
יפה,תמשיכי!
רק רציתי לשאול:זה שיר?(כי זה כתוב בצורה של שיר)
או שזה סיפור?(כי הז'אנר הוא "סיפור חיים") בבקשה תעני לי על זה.
נ.ב
בואי לצ'אט פליז………ממני אלינורוש♥
מדהים
תודה רבה לכן ^_^
אלינורוש האמת שבהתחלה רציתי לכתוב שיר אבל בסוף יצא כמו קטע קצר בסוף אז קראתי לזה "סיפורי חיים " כי אני חושבת שכמאת לכולם זה קרה לפחות פעם אחת :P
ככה או ככה זה ממש יפה ^.^
אהבתי מאוד (:
תודה רבה ^_^
מסכימה בהחלט עם התגובות שמעליי, הסיפור כתוב היטב והתיאורים שלך מושלמים! כל כך כיף לקרוא משהו שכתוב כל כך טוב :)
אהבתי במיוחד את הדרך בה תיארת את תחושת הקנאה בהתחלה, ואת צודקת, אני חושבת שכל אחד יכול להזדהות עם הסיטואציה, לכולם זה קורה במוקדם או במאוחר…
תודה רבה ^_^