הקו הדק בין האמת לשקר

הקו הדק בין האמת לשקר.
מה נכון, מה פחות נכון?
האם בכלל הכול אפשרי באמת?
כשאני שואלת את עצמי את השאלות האלה, אני בדרך כלל במצבים משונים.
ממהרת לאוטובוס. מנסה לאמץ את המוח וללמוד.
בזמני לחץ, בזמנים שהראש פשוט אמור להיות רק שם.
ובזמנים שיש חופש, הראש רק מחפש את המסגרת, וקשה לו עם החופש המוגזם.
אני תמיד מנסה להבין, לדעת, מתוך מודעות שאני לא יודעת כלום באמת.
אני תמיד מנסה לחקור, לחקור דברים רבי משמעויות, רבי פתרונות.
אני אוהבת לחיות את הלא מודע, ובו ליצור לי עולם משלי, עולם עם מסגרת ובמקביל עולם בלי מסגרת, עולם שבו הכול קיים ובמקביל גם לא קיים. אין מחוייבויות, אין תככים. הכול נכון ולא נכון.
ובעולם האמיתי, בעולם זה הכול כל כך פשוט וכל כך מסובך. כי הפשטות הכי פשוטה, ועליה רבדים על רבדים של דברים פשוטים שונים עד שכבר קשה למצוא את הפשטות שלי.
והימים עוברים, השעות חולפות, ולי יש את הקצב שלי, הדברים המאוד ספציפיים שמשלבים את הכול שהוא כל כך שלי, יוצרים אני אמיתית יותר.
ואני מפחדת, מפחדת מכל זה. שאולי, כל הביחד הזה, ישאיר אותי לבד.