הקושי
זה קרה כאשר אני הלכתי לבית הספר אני נכנסתי וכולם יתרחקו ממני וצחקו עלי.
אני ניגשתי על חברתי הטובה דנה אני שאלתי אותה מה קרה?
היא לא ענתה לי אני לא הבנתי למה?
אני שאלתי את המורה למה כולם מתרחקים ממני?
היא הרתה לי את הסיפור שכתבתי ארכו אותו ושינו אותו לגמרי למשהו לא נכון.
וכך זה התחיל אני כל יום בתי בלי שיזהו אותי אני כבר התביישתי מכל אחד.
אני עברתי בית ספר וגם שם זה היה כך אני הגעתי למצב שגם שם צחקו אלי אני הברתי עוד בית ספר ועוד ועוד ועוד…
אני כבר לא ידעתי מה לעשות אני לא יצאתי יותר מהבית עד שיום אחד אני ראיתי בפייסבוק מתי תמותי תתעבדי את שמנה מכוערת וקקה ואז התחלתי לחתוך את עצמי…
שתתי אקונומיקה ואז עיתבדתי .
:)
.
תגובות (6)
למה הסיפורים האחרונים שלך הם על חרם חברתי?
לונה פארק מה?
טוב שיהיה, אני כבר ידבר איתך כשניפגש.
השגיאות כתיב האלה בסוף יהרגו אותי.
מסכימה עם התגובה מעליי, תבדקי קודם את הסיפור לפני שאת מעלה ובמצב שלך, תיעזרי במילון. בלי קשר, יש לך כמה סיפורים בסדר (אם מתעלמים משגיאות הכתיב) אבל זה יצא ממש גרוע. ממש מצטערת, ואני לא מנסה להעליב, אבל לא הבנתי כלום בהתחלה. ואז זה הגיע לשתיתי אקונומיקה ואז עיתבדתי (צריך לכתוב התאבדתי.) אל תפסיקי לנסות, כי ככל שתתאמני יותר ככה יצאו לך סיפורים טובים יותר.
כי אני חבית 4 שנים חרם
את יכולה להיות גם צנצנת מבחינתי… הסיפורים יכולים להיות מעולים אם לא שגיאות הכתיב האלה…. ואני מסכימה עם ריבר, אל תפסיקי להתאמן, אני ר
אני רוצה לקרוא סיפורים שלך עוד כמה זמן ולראות הבדל.. בהצלחה=)