הקדמה – ..one day

קוראים לי טוהר. טוהר זה שמי.
יש כאלה שקוראים לי תותי, טוטו, אפילו תותית.
אבל לא, קוראים לי טוהר. ככה ההורים שלי קראו לי.
חלקכם אולי לא מכירים אותי, אבל עוד תכירו.
אני לא סתם עוד מהילדות האלה שבוכות שהחיים שלהם חרא, כי שלי ?
באמת כזה.
אני גרה בחור נידח בשומרון. אלקנה, מכירים ? לא ? טוב נו, אני מבינה אתכם.
אולי על אורנית שמעתם, הם במרחק של בערך 15 – 10 דקות מאיתנו.
הבית שלי די קטן, 3 חדרי שינה, 2 שירותים, מטבח וסלון די גדולים..
אממ אז בואו נראה –
אחותי הגדולה הדס בת 22, גרה עם החבר שלה בצפון וההורים שלא ממש לא מרוצים מזה,
אח שלי איתן בן 21 שאחריה חזר בשאלה וההורים שלי ממש לא מרוצים מזה,
אחותי מור בת 19 שאחריו מתלבשת כמו חילונית וישלה חבר חילוני שגדול ממנה ב4 שנים וההורים שלי ממש לא מרוצים מזה,
ישנה אחותי, יעלה, בת 16.5, שהיא דוסה בנשמה, אומנם מתלבשת קצר אבל בעלת אמונה גדולה, היא בפנימייה בפ"ת, וממנה ההורים די מרוצים למען האמת..
וישנה אני. טוהר, הילדה הקטנה של המשפחה.
תמיד מצפים ממני להיות חכמה כמו הדס, עומדת על שלה כמו איתן, חייכנית וחברותית כמו מור, בעלת אמונה כמו יעלה..
ההורים שלי, הוד ודניאל, דוסים. הם חושבים שאני דתייה גם, אבל..
כנראה שמחכה להם הפתעה גדולה.