הצלקות שלי

It is just too late 08/03/2014 610 צפיות 3 תגובות

אם מישהו יבקש לראות את הצלקות שלי,
אני לא ארים את שרוולי,
ואראה לו את זרועותיי.
לא.
אני אתלוש את ליבי מחזי,
ואראה לו את מה שאי-אפשר לראות על פני השטח.
אני אראה לו את כול החתכים והמכות
על ליבי.
אני אביא לו את ליבי,
ואבקש ממנו לספור את הצלקות.
אם ליבי יהיה בידיו,
אולי הוא יתחיל להבין את כול מה שעבר עליי.
אולי אני לא ארגיש לבד כול-כך אם אני אדע
שמישהו אחר יודע.


תגובות (3)

וואו! יפה, אולי את תוכלי להצציא דמות לסיפור : "בריחה נצחית- הקדמה +המצאת דמויות" ?

08/03/2014 09:50

ואווו.
אני רצינית. ואווו. את לקחת סיטואציה מוכרת- ונתת לה נפח- אחר. מדהים יותר.
חוצמיזה שזו בדיוק הסיטואציה שלי ואני בשוק שזה בכללי קיים במקום אח.
מקווה שזה רק בגדר "סיפור חיים" של מישהו אחר. ולא שלך.
ואווו.
כתיבה מדהימה.
אני אעכל את זה ואחזור לפה.
מדרגת חמש!
<3
אלין

08/03/2014 12:05

שיר מדהים, אין לי יותר מה להגיד עליו

10/03/2014 07:01
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך