הפסיכולוג העצמי 1
אני לא טהור מספיק, הלחימה בראש שלי לא רגילה לרגעים כאלו, זה חלום נכון?
האופוריה הזו מרגישה כאילו לא אמיתית ואני אשם בה, למה אני מרגיש אשם בה?
התשובה ברורה מדי לעצמי שאני מרגיש שזו לא התשובה, למה זה כל כך ברור?
מדבר לעצמי במבט מבחוץ,
זה התוצאה של לחיות במראה שאתה רק יכול לחייך לעצמך.
איך אני יכול לדעת כל כך הרבה על הבחוץ?
זה בכלל בחוץ או שהמראה שלי מספיק גדולה לא רק לעצמי?
גם מחשבות כנראה.
הנה חזרתי לאותו מקום, יופי אני שמח.
תגובות (0)