העמוד הרביעי ביומן המחשבות שלי

את במלחמה , מלחמה עם עצמך .
לא מבינה מה העניין .
מה הפואנטה ,
להישאר במצב של דריכות כל שנייה ורגע .
רגע אבל מה ?,
מתי מסתיימת המלחמה ?
רצה לכיוון אבוד ולא מוכר ,
אז מה ,
למה את חיה ?
האם המלחמה הזאת שווה ?
להמשיך לירות עוד ועוד בלב שלך ,
הכדור ננעץ , עמוק בליבך
דם מטפטף ולא מפסיק לרדת .
פיצוץ , שבירה , נשבר לרסיסים ,
מנסה לקום אבל מיד אחריו מגיעים עוד כדורים .
האם אי פעם עצרת מלירות , לפגוע , לרוץ וליפול ?.
לשאול את עצמך האם כדאי כך לחיות ?
לפגוע בעצמך , לשבור את עצמך מבפנים ,
עד כמה אפשר כך לחיות ?
להקשיב לשדים אבל לא מלאכים ?
נשאבת אל תוך בור, בור של הרס עצמי .
אין אף אחד שיציל אותך ויוציא אותך מהבור , או יחפור את הבור עוד יותר עמוק .
יש לך בחירה או מעדר לחפור ולהעמיק את הבור .
או סולם שיסייע לך לצאת ממנו .

במה תבחרי ? …