הנצח

"אתה שלי?" שאלתי אותו, בחיוך.
"לנצח" הוא אמר ונישק קלות את אפי.
"תיזהר במילותיך" אמרתי לו והושטתי
יד אל חפיסת הסיגריות.
"למה?" שאל ולקח את החפיסה מידי לפני שהספקתי
לקחת ולא סיגריה יחידה.
"משום שלפעמים, לנצח נמשך רק שנייה"
אמרתי לו והבטתי בעיניו.
"ובכן, אני מבטיח לך שהנצח שלנו יארך עידנים"
הוא אמר והצמיד את מצחו למצחי.
"לפעמים עדיף שיארך שנייה" אמרתי לו
"כי אחרי שהניצוץ נעלם, הנצח לא שווה דבר"