!born this way
אוקיי אממממ:P
אין לי כל כך מה להגיד, זה פשוט משימה בקורס כתיבה יצירתי שיש לי בבית ספר.
אז בעקרון המשימה הייתה לעשות דיאלוג בין שני אנשים שרבים, ועשיתי את זה, אבל בסיפור המקורי הנערה מתה (הוא מפסיק ב"הנערה שקעה אל עבר האינסוף" אבל אני צריכה להגיש עבודה יום, והמורה שלי אמרה לי שבעבודה אני יגיש לה את הסיפור הזה, אבל אני צריכה לעשות שהנערה תחיה,
אז מקווה שהצלחתי, ושזה לא יצא גרוע או משו><
תגובות\הערות\סתם מה שבאלכם יתקבלו בברכה(:
-me-

הנערה

!born this way 01/02/2013 1293 צפיות 11 תגובות
אוקיי אממממ:P
אין לי כל כך מה להגיד, זה פשוט משימה בקורס כתיבה יצירתי שיש לי בבית ספר.
אז בעקרון המשימה הייתה לעשות דיאלוג בין שני אנשים שרבים, ועשיתי את זה, אבל בסיפור המקורי הנערה מתה (הוא מפסיק ב"הנערה שקעה אל עבר האינסוף" אבל אני צריכה להגיש עבודה יום, והמורה שלי אמרה לי שבעבודה אני יגיש לה את הסיפור הזה, אבל אני צריכה לעשות שהנערה תחיה,
אז מקווה שהצלחתי, ושזה לא יצא גרוע או משו><
תגובות\הערות\סתם מה שבאלכם יתקבלו בברכה(:
-me-

הנערה פסעה על קו האדמה הדק, מים הקיפו אותה מכל מקום.
ומעכשיו הם יקיפו אותה תמיד.
היא עצמה את עניה, שום דמעה לא זלגה מהם.
הקולות בראשה התעוררו, הם זעמו, צעקו זה אל זה כמו זוג הורים גרושים, הדחף לחיות גער בה, "מה את מוותרת?!"
היא לא זעה.
"החיים יסתדרו" הם התחיל לדקלם קלישאות כמו פסוקים מהתנ"ך,
"בחיים יש עליות ומורדות, את עוד תעלי! אני מבטיח!"
אין תגובה.
"החיים הם גלגל! פעם אתה למטה ופעם אתה למטה!" הוא צורח, והשתיקה שלה גרמה לו להשתתק בתבוסה.
"איך אתה מעז?" היא ענתה לו בזעם עצור.
היא הריצה במוחה את כל הזוועות שעברה. דם מילא את ראשה,
הדחף התכווץ בכאב.
"ככה את מוותרת? אפילו לא נלחמת?" הוא היה עוקצני.
"כל חיי נלחמתי" ענתה לו.
"ועכשיו ויתרת."
"ניצחתי" קולה היה שקט, בטוח בעצמו.
"את מי?!" צעק הדחק לחיות, בידיעה שנשארו לו שניות ספורות.
"אותך"
היא השפילה את מבטה אל רגליה הכרוכות בחבל, שאליו מושחלות אבנים צבעונייות, כבדות. מוחה העלה בפניה תמונה שלה ושל אביה משחקים משחק באבנים האלו.
רגליה נתרו קליל, וגופה הדק נעלם כמעט בלי סימן במים.
כפות רגליה נגעו בקרקעית, גופה כמו השתעשע במים, דגים צבעוניים הסתחררו סביבה, בועות יפיפיות הקיפו אותה.
היא זכרה משפט שקראה.
"היופי הינו מצרך נדיר, כמו זהב או כסף, על הבן אדם להודות מעומק ליבו כאפשר הוא פוגש ביופי"
"תודה" לחשה הנערה.
ושקעה לעבר האינסוף.
הלוואי שהאינסוף היה כל כך קצר.
בשניות המעטות שנותרו עיניה פקוחות, הדחף לחיות בכה, והנערה הקשיבה במעומעם להתייפחויות שלו ושתקה, "אנשים צריכם אותך בעולם הזה" הוא לחש, לעצמו יותר מאשר לה.
"זה כמו יער" הוא ממשיך ללחוש בבכי "אם את מדליקה גפרור קטן, ומסתלקת לך בעוד דקות אחדות אחדות היער כולו יבער, חשבי על כל אלה שצריכים אותך, שאת תהיי העוגן של חיהם, רוצה את להיות אשמה בחיי הבדידות שלהם?" קולו לא עלה אפילו אוקטובה אחת, נשאר הססני, מיואש.
קולו היה כמו חץ של ציד מיומן, ליבה של הנערה היה פצוע כל כך. הדחף לחיות ריפא את פצעיה לאט לאט, מילותיו הלוחשות היו כמו תרופה לכאבה הדואב, בעדינות אין קץ ניקה את הדם שנשפך, את הבדידות שזלגה, את הדמעות המלוחות שלא יצאו החוצה.
סוף סוף היא רצתה לבכות.
אבל הרי אי אפשר לבכות בים.
היא השפילה מבטה אל רגליה העטופות באבנים. ידיה שחררו רגל אחת משרשרת המוות. הרגל השניה כמו נמשכה במלתעות המוות, שסוף סוף גילה עניין באותה הנערה האומללה.
היא העיפה בו מבט של בוז ושחררה גם אותה.
האוויר קיבל את פניה בחיוך, טיפסה הנערה על קו אדמה הדק רועדת, היא התיישבה, קיפלה את רגליה וטמנה את ראשה בתוכם.
ובכתה שעות ארוכות.


תגובות (11)

מדהים. פשוט מדהים.
אחד הסיפורים הטובים שקראתי באתר.
מדרגת 5.
אין לי מילים לתאר את ..
השלמות.
תודה לך.

01/02/2013 05:23

הסיפור מדהים! פשוט מדהים.
הלוואי שהייתי כותבת כמוך.
יש שם כמה דברים לא מושלמים (אבל רק עם מחפשים דברים כאלה) וזה כל כך לא רלוונטי כי זה עדיין מושלם.
אין כבר מה לשפר.
5.

01/02/2013 05:30

תודה רבה(:
אני ממש מעריכה את זה D:
3>

01/02/2013 05:32

וואו, פשוט וואו……
מהמם אהבתי ((:

01/02/2013 05:37

ואוו, זה פשוט מעולה..!
ואיזו כתיבה!!
מדהימה!
ואוו, את ממש כישרונית! (:
קטע יפהייפה!
מאוד אהבתי! אני בטוחה שגם המורה שלך תאהב ותיתן לך 100 :)
מרגש ומרתק.
באמת תודה לך, ששיתפת אותנו בזה.
נפלא! (:

01/02/2013 05:44

מ-י-כ-א-ל-ה-!
אהמ אהמ אהמ
חחחח סתם התחשק לי לעשות את זהD:
תודהה((:
חחחח ו-אל תהיי בטוחה לגבי המורה שלי… היא משו מיוחד…><
אהאהאההא ולמה בדיוק את מבזבזת את זמנך ולא כותבת?! אה? קדימה! בלי תירוציםם לכי לכתוב את ההמשך של הסיפור שלךD:
אהה ואת יודעת שבהשראתך אני שמעתי אלטון ג'ון? וממש אהבתי את your song(:
-גבי-

01/02/2013 05:51

היי, את יודעת, שאני שמתי לב שלא המשכת את הסיפור שלך מאז.. לא יודעת ממתי!
וזה הרבה זמן!
תמשיכי, זה סיפור חמדמד ביותר!
ואני גאה בעצמי שאני משמשת (מישמשת, כמו מישמש, אבל בנקבה..חח לא חשוב..) דוגמה כל כך יפה! D:
ובכיף! זה מגיע לך :) 3>

03/02/2013 09:18

אהאהאהאהאההאאהה לא יודעת…
אני באמת צריכה להתחיל סיפור חדש, רק אין לי מושג על מה:/
אוףאוףאוף מיכאלה אני צריכה להחליט החלטה קשב, ואז לספר את ההחלטה למישו שאני אוהבת ו… זה יפגע בו.
אוף מיכאלה רע לי.

16/02/2013 09:30

מהמם!
אני קצת בשוק חייבת להודות אבל את כותבת מדהים!!!
ואני פשוט כאילו הוספתי הרגע ת'סיפור הזה למועדפים
ובאמת שזה אחד מהסיפורים הכי נדירים ששמעתי
תמשיכי לכתוב כי את כותבת מדהים!

16/02/2013 09:37

אהה, גבי?
בגלל זה כתבת שרע לך בסיפור שלי..?
אוייש..
מסכנה שלי (אין ציניות)..!
גם לי קרה משהו דומה פעם.. בערך.
טוב, אז מה קרה בעצם?
מה ההחלטה הקשה? למי את אמורה לספר?
רגע.. את רוצהה לשתף אותי בזה בכלל?
כי לי אין שום בעיה, ואני אפילו אשמח מאוד מאוד לשמוע ולהקשיב ולעזור אם אני אוכל..!!
אם את לא רוצה לדבר על זה כאן, את יכולה לכתוב למייל שלי
[email protected]
אני אשמח להקשיב ולעזור, איכשהוא, להרגשה הרעה שלך לחלוף, או לעזור בהחלטה או כל דבר אחר.. :)

ו…אממ, סיפור חדש?
טוב, את יכולהה על *כל* דבר שבעולם.
מה שאת רוצה. אבל אם רע לך וכואב לך ואת לא מרגישה טוב מכל בחינה שהיא, אני מציעה לך לא לכתוב, זה מעייף טיפה (אותי, לפחות..).
בכל מקרה,
אשמח אם תכתבי לי, ואני מקווה שתעשי את ההחלטהה הנכונה ביותר לדעתך. :)
לילה טוב,
אוהבת אותך 3> !!

16/02/2013 11:48

מהמם! הדימויים מדהימים, השפה גבוהה והרעיון של הדיאלוג עם הדחף לחיות מקורי ומיוחד. נהניתי לקרוא את הסיפור שלך ואני מסכימה עם כל התגובות שמעלי. בהחלט הגיע לך מקום ברשימה של "בחירת העורכים"… פשוט וואו! :)

09/12/2013 08:06
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך