המערה, ומי שלידכם

תדמיינו שאתם עומדים מחוץ לפתח של המערה. מבחוץ היא נראית לא כל כך מפחידה. אתם מחליטים להיכנס לתוכה, ועוברים דרך הפתח. ברגע שאתם נכנסים, פתאום אתם קולטים איזו טעות עשיתם. המערה הזאת ענקית וחשוכה מאוד. אתם מנסים בכוח לצאת ממנה, אבל נופלים שוב ושוב. אתם מסתכלים למטה, וקולטים שאתם עומדים על שביל מפותל של אבנים ענקיות. אתם לא מצליחים לעבור אותן. כל פעם שנראה לכם שהצלחתם להפיל אבן, אתם נופלים שוב. אתם מתחילים לאבד תקווה. לחשוב שלעולם לא תוכלו לצאת מהמערה.
ואז, אתם קולטים מישהו מתקרב אליכם. בחושך, אתם לא מצליחים לזהות אותו, ושומעים בקושי את צעדיו החרישיים. לאט לאט הוא מתקרב אליכם, עולה על השביל, ומרים את האבן שלא הצלחתם לעבור. הוא מזיז אותה בידיו, ונעמד מאחוריכם.
אתם ממשיכים לנסות ולצאת. עכשיו, אחרי שהאבן הכבדה הוצאה, זה קצת יותר קל. אתם ממשיכים להישרט ולהיפצע,אבל מתקדמים בשביל. כעבור זמן מה אתם נתקלים באבן נוספת. אתם לא מצליחים להרים אותה, אבל אז מתקרב אליכם מישהו נוסף. גם אותו אתם לא מצליחים לזהות. הוא מתקרב אל האבן, ומרים אותה מרחק קצר מהקרקע. אתם ניגשים אליו בשקט, ועוזרים לו להזיז למענכם את האבן. הוא נעמד מאחור, ואתם ממשיכים להתקדם בשביל. כך, כל פעם שאתם נתקלים באבן כבדה, מגיע מישהו שמסייע לכם להזיזה. כעבור זמן מה, אתם כבר מצליחים להזיז לבד את האבים.
אחרי מסע ארוך שבו התאמצתם, נפלתם ונפצעתם, אתם מצליחים לצאת מהמערה.
ואז, אתם מביטים לאחור, ורואים את כל אלה שעזרו לכם בדרך. אלה שהרימו בשבילכם את האבנים, ונעמדו מאחור כדי להמשיך ולעזור. עשיתם טעות כשנכנסתם למערה, אבל הם בכל זאת נכנסו לתוכה כדי לעזור לכם לצאת ממנה. לגלות לכם משהו?
אתם מכירים אותם. אלו כל האנשים הנמצאים סביבכם. אלו שלא חשבתם כמה אבנים הם הזיזו בשבילכם במהלך כל הדרך. ואז אתם מסתובבים, ניגשים אליהם, ואומרים
"תודה".