המלחמה שלי פרק א

הסיפור שלי מתחיל כאן .
קוראים לי רועי
אני בן 16.5 כמעט 17 .
יש לי אח ו2 אחיות גדולים.
אחותי אביגיל בת 28 , אחותי אליה בת 22, אחי דניל בן 19.5
ו3 אחיות קטנות .
אליסיה בת 15 , זואי ומייגן בנות 13
ו2אחים קטנים.
אלכס וסטיבן בני 10 .

הקשר הכי טוב שלי הוא עם אחי הגדול דניל .
הוא בן 19.5 .
יש לי איתו קשר טוב .
אני מאוד אוהב אותו .
אני הייתי רוצה לספר לכם משהו
אני הייתי רוצה לספר לכם על הקושי שלי .
זה התחיל שבוע שעבר .
טוב ליתר דיוק גילו לי מחלה קשה שבוע שעבר .
זה התחיל לפני כחצי שנה .
איבדתי את התיאבון שלי .
לא היה לי חשק או רצון לאכול דבר .
לפעמים מתי שהייתי אוכל מאכל מסוים
הייתה לי בחילה חזקה והייתי מקיא .
הייתי נגעל מאוכל .
לרוב הייתי מקיא נהייתי חלש .
לפעמיים הייתי מכריח את עצמי לאכול .
היה לי קשה להכניס אוכל לפה .
אחרי זמן מסוים באו אליי סימנים נוספים .
מלבד חוסר התיאבון הבחילות החולשה וההקאות התווספו לי כאבי בטן חזקים כאבי ראש וגרון .
היה לי קושי בבליעה .
לפני כ4 חודשים התחיל לי לרדת דם בהתחלה טיפה דם באוזן ובאף.
ואחרי שבועות מסוימים הדימום החמיר .
התחיל לכאוב לי בצורה עזה אוזן ימין .
באחד הלילות בזמן שישנתי ירד לי מלא דם מהאוזן .
ביום ההוא שהתעוררתי ראיתי שכול הכרית שלי הייתה דם
נבהלתי פחדתי
הלכתי לשירותים .
ושטפתי את האוזן המדממת .
ניסיתי להפסיק את הדימום אך רק אחרי 40 דקות הוא נפסק
חודשיים אחרי התווספו הקאות דמיות ועכשיו עכשיו קשה לי ללכת נהיתי חלש יותר וקשה לי להקים את עצמי מהמיטה .
לפני כשבוע וחצי אחותי הקטנה מייגן בת ה 13 ראתה שאני מקיא דם הרבה דם בחדר שלי
לא יכולתי להפסיק לא יכולתי להיסתכל בה פחדתי שהיא תרוץ לאבא שלי תומר שישב באותו הזמן בסלון וראה טלויזיה .
ואז באמת מה שחשבתי קרה .
היא רצה במדרגות למטה לאבא שלי .
וסיפרה לו שאני יורק דם ומקיא דם .
הוא עלה לחדרי עצבני וצעק בלי סוף .
ניקיתי את החדר מהדם .
הוא נכנס עצבני לחדרי .
וקרא בשמי שוב ושוב רועי רועי .
הסתכלתי בו .
פחדתי באותם רגעים שהוא ירביץ לי
הוא הסתכל בי בעיני
תפס בידי ואמר לי
תסתכל עלי רועי
מתי שאני מדבר איתך
מבין
למה לא אמרת לי כלום
למה אני צריך לשמוע מאחותך את זה
אהה רועי תענה לי
למה
הוא אמר ומשך בידי
אמרתי לו לא יודע פחדתי לספר לך בבקשה אל תצעק עלי
אל תצעק עלי ואל תרים עלי את הקול מובן
למה אתה כזה קשה למה תענה לי
רועי
למה
הסתכלתי עליו עם עיני הדמויות בדמעות
ואמרתי לו אבא
והקאתי שוב אך הפעם מולו .
הוא הסתכל בי ואמר
טוב רועי אתה חייב לראות רופא.
יש לך דם מהפה .
וביגלל זה אתה רועי אני אקח אותך לרופא.
איך אתה מרגיש רע אני יודע
אני רוצה לראות איך אתה
תסתובב רועי
למה שאלתי אותו.
לא רציתי שהוא יגיד לי שהוא רוצה למדוד אותי .
הרגשתי שאני בוהר .
בכיתי היה לי קשה
כאב לי כול כך הרבה הראש והבטן.
אבא שלי הסתכל בי ואמר
רועי תתפשט אני הייתי רוצה למדוד אותך .
אתה חם ואני חושב שאתה עם חום גבוה.
אבא שלי פשוט הפשיט אותי בכוח.
זה לא היה נעים ,בכיתי ,
הרגשתי רע
הוא עשה הכול בכוח וצעקות .
לבסוף אמר לי חכה פה 2 דקות אני חוזר ואל תרים תחתונים עדיין.
לא הבנתי למה.
הוא חזר עם 2 נרות ודחף לי אותם לטוסיק.
זה היה לי כואב .
הוא לקח אותי למקלחת ואמר .
שמקלחת תוריד את החום .
הוא הפשיט אותי
בכיתי ואמרתי לו
אבא אני לא רוצה לא בא לי בבקשה.
הוא לא הקשיב לי .
בסוף אחרי חצי שעה הוא הוציא אותי מהאמבטיה ניגב אותי והלביש אותי
הוא אמר לי טוב בוא אני לוקח אותך לרופא
אמרתי לו אבל אבא המצב שלי לא עד כדי כך גרוע .
באמת .
אני אומנם מרגיש רע אך אני במצב יציב לגמרי.
אבא שלי הסתכל בעיני ואמר לי
רועי
איך אתה מרגיש כרגע,? טוב יותר ??
הסתכלתי בעיניו ואמרתי
אבא אני פשוט מרגיש חולה ,
סליחה .
אני לא יודע הכול כול כך קשה לי .
למה קשה לי לקום לאחרונה?? אבא!
אבא שלי הסתכל בי ליטף את שערי
ואמר רועי מחר על הבוקר נלך לרופא ,
מבין ??
אל תפחד . הוא דיבר איתי בקול די רגוע ,
אני מבין שזה מפחיד אבל לפעמים תצטרך להתמודד עם הפחדים שלך נכון.
כן עניתי לו
יום למחרת אבא שלי העיר אותי בבוקר
ב7 .
הוא נגע קלות בכתפי ואמר רועי תתעורר חמוד .
אתה צריך ללכת לרופא .
נעשה לך בדיקת דם .
נבדוק במה הבעיה שלך .
אני יודע כואב לך ,
קשה לך.
הסתכלתי באבא שלי
לא רציתי לקום רציתי להמשיך לישון .
אבל אבא שלי אמר שאני כן צריך להיזדרז .
עם אני רוצה שיבדקו את הבעייה שלך .
אני יודע כמה שאתה מפחד .
אמרתי לו אבא זה פשוט לא הוגן .
אני צריך לראות רופא .
רק כי י שד' לי דם מהפה .
כן למה מה אתה חושב רועי שנעבור את זה בשתיקה.
שלא נעשה עם זה דבר.
שלא נבדוק ממה הבעיה שלך נהייתה.
באותו היום אבא שלי הסיע אותי לבית החולים.
לא רציתי לבוא אך לא הייתה לי ברירה
כשהגיעו לבית חולים .
אבא שלי ישר הלך לקרוא לאחות .
אבא שלי ניגש לאיזו אחות אחת
ושאל אותה תגידי גברת
את יכולה בבקשה לעזור לי .
אני רוצה שתביאו לבן שלי רופא .
לאחרונה הבן שלי רועי פשוט לא מרגיש טוב .
הוא לאחרונה פשוט לא מרגיש טוב .
אוקי אני מבינה היא השיבה לאבא שלי
אני אשתדל למצוא לכם רופא.
אוקי תודה אבא שלי השיב לה .
הרופא. שלי הגיע הוא לא ממש הרופא שלי .
זה הרופא החדש שלי
אבא שלי תומר היסתכל בו ואמר
אני רוצה לדבר איתך על הילד שלי בפרטיות
אבא שלי והרופא יצאו מהחד
ניסיתי לשמוע מה אבא שלי אומר
אך מלבד מילים בודדות ששמעתי
לא הצלחתי להבין למה אבא שלי הוא הוציא אותו וביקש שאשאר כאן לבד בחדר
כעבור 10 דקות אבא שלי חזר
יחד איתו עם הרופא
אבא שלי היסתכל בי
שם את ידו על כתפי
ואמר
רועי זה הרופא שלך זה רוברט
הוא יבדוק אותך
ואנחנו ניבדוק במה הבעיה רועי
היסתכלתי בו ואמרתי
מה אמרת לו אבא?
הוא היסתכל היישר בעיני ואמר
אני ביקשתי ממנו שיהיה עדין איתך
שלא יכאיב לך
אני דואג לך
אתה הילד שלי
הבן שלי
אני רוצה רועי שיהיה לך טוב
ואתה תחייה
אבל אתה
טעות מרה עשית
לא יודע
אפילו עד כמה הטעות הזו חמורה
כמה זמן הסימנים רועי ?
מתי הכול התחיל ?
אבא שלי היסתכל בי
אני פחדתי
פחדתי פשוט
לומר לו
את האמת
אני
אבא תקשיב
בבקשה מימך אל תצעק
אל תרביץ זה נמשך תקופה
ממש ארוכה
אני לא יודע
אני מפחד
תומר :כמה ?
תגיד
אמר ונגע שוב בידו
רועי :לא יודע
8 אולי 9 חודשים
סליחה אבא
אני מצטער
תומר אבא שלי פשוט עמד במקומו והחל לצרוח עלי בקולי קולות
כולם שמעו
הוא צעק מול הרופא שלי
כול מי שהיה בקומה ההיא
שמע אותו את קולו
ואני
אני לא ידעתי
היכן אקבור את עצמי
היסתכלתי בו
ואמרתי
סליחה אבא
טוב שב
תעשה לו בדיקת דם לראשונה
אוקי
רוברט עשה לי מלא בדיקות
הוא עשה לי בדיקת דם , משקל , גובה,לחץ דם ,סוכר,הוא עשה לי מלא בדיקות
בתום השעתיים
הוא ביקש מאבא שלי לבוא איתו
הוא רצה לדבר איתו להגיד לו משהו
אך מה
אני לא יודע
פחדתי
זו הפעם ה1 בחיי מאז שאני בן 7 שאני
באמת מרגיש פחד
פחד מהלא נודע
מהכאב מהמוות
כעבור 15 דקות רוברט ואבא חזרו
אני היסתכלתתי ברוברט
ולאחר מכן הפנתי את מבטי היישר לאבא שלי תומר
ציפיתי לקבל תשובה
אך הוא רק עמד עם מבט קפוא ולא הוציא
אף מילה אחת
חשבתי לעצמי
רועי
מה עשית
למה לא אמרת אתה אולי
גם תמות
מהטימטוםך שלך תמות
עברו לי מחשבות רבות על המוות והעולם הבא
ובכללי על הפחד הזה לחיות לחלות
כעבור 10 דקות
שהם רק עמדו שם והיסתכלו
אבא שלי פתח את פיו ואמר
רועי יש בעיה
היסתכלתי עליו במבט שואל
בעיה טעיתי לעצמי
כן בעיה בעיה גדולה
אספר לך מאוחר יותר
אמר ונעץ בי מבט קשוח
ואז מבט מפוחד
מהלא נודע [
אני חושב
שוב לעצמי
מה עשיתי
??
למה אני תמיד טועה
אולי הוא פשוט מפחד
לספר לי
כי הכול גרוע ממש
עד לאיפה הבאתי את עצמי חשבתי
רק עם הייתי אומר
אולי המבט שלו לא היה כועס
אולי הוא לא היה צועק בקולי קולות בקול המיסדרון
אולי ואולי
הרבה מחשבות
אך תשובות
אין פשוט אין