המכה הצלקת מאותו הילד והצחוק המרושע

בחלק הקודם :
רוני סיפרה לי שהיא אוהבת את זאין לא עמדתי בזה והחלטתי לגמור עיינין ..!

המשך …
הגעתי הבייתה …. ניכנסתי לפייסבוק והיסתכלתי על כל מיני הודעות שינאה ששלחו לי …… כמו " מגעילה תמותי " או גם " לא מגיע לך לחיות "
הרגשתי נורא … והכי מגעיל שבעולם ! יום אחרי זה דיברתי עם רוני היא אמרה לי שהיא אוהבת אותך ואמרתי לה שגם אני אבל אי אפשר ככה הרגשתי שפעם ראשונה אני מדברת איתה בכנות שיחה אמיתיתי פשוט עמדנו בגשם וצרחנו על אחת השניה " שקרנית " "מגעילה " שמעתי מהצצדים … כולם היו בצד שלה ואני נישארתי שם לבד כולם באוא והרביצו לי ובכיתה שם ורצתי הבייתה לא ידעתי מה לעשות נשמתי ויכנסתי דרך הדלת היתחברתי שוב לפייסבוק וקראתי שוב ושובב את ההודעות ורשמתי את זה " סטטוס אחרון לחיים אחרונים " והיתנתקתי …. יצאתי מהחדר שלי לאט לט עוברת במזדרון ובכי עוד על הגרון לקחתי סכן מהמגירה של המכתב והחבאתי בכיס שלי ..ץ והתחלתי לרשום :

" אמא ואבא הייקרים אני אוהבת אותך אבל החלטתי לגמור חיים תודה על הכל אתם הורים נפלאים חבל שהחברים הורסיפ תודה על הכל " שמתי במעטפה ושמתי עם הליפסטיק נשקה על המכתב …
הגעתי לחדר סגרתי אותו מכל מקום ומכל צד … לקחתי את הסכין שמתי מוזיקה והתחלתי לחתוך עוד חתך ועוד אחת העוד שניה ואז פשוט גמרתי את חיי …. הגיעו אנשים לביתי אחרי מספר שעות ואיתם גם רוני וזאין כשאני כבר בגן עדן הם עומדים ובוכים ואני איתם מעליהם … לא מבינה איך עשיתי את השטות אבל ניזכרת בצלקת מבית הספר ובוכה שוב ושוב …