המופנם בעל לב הזהב

הקירות תמיד סוגרים עליו.
חופש? הוא לא יודע מהו.
את דעתו מעולם לא יביע, ותמיד הוא קם כשהשחר מפציע.
את גופו לא יחשוף משום שהוא לא חש מתאים לנוף.
בטחונו ברצפה וזו לא מליצה.
הוא די מסקרן ומגונן ואת מחשבותיו לא נדע.

הוא קורא באפלה, לא יודע מהו פגע רע,
אדם חביב ומנומס אך עם זאת לא עליז.
ברכת שלום לא יברכך, אך יגשים את כל אשר חפץ לבך.
כזה הוא, יודע כל, אך כל לא יודע דבר עליו.

תמיד יסכים לבוא לקראתך אך יחשוש מלבקש עזרה.
כזה הוא, אדם ללא עמוד שדרה.
את סיפור חייו לא תדע.
כזה הוא, פחדן עלוב שמסתתר בחשכה.
משום שאהבה מסתתרת בנפשך,
המופנם בעל לב הזהב.