הלילות איתך

אני הכי אוהב את הלילות איתך, את הלילות שלך. לילות שבהם אני ואת ביחד מכורבלים ומתעוררים לעיתים די תכופות. לילות שבהם אני ואת מדברים על כל הדברים וגם על הנושאים הכי קשים. לילות מסויימים שבהם את מתרפקת על כתפי ובוכה ובלילות אחרים כאשר מתהפכות היוצרות. לילות שבהם את מעירה אותי מסיוט או מפלאשבק מהעבר ומחבקת אותי כאשר עיניי וגופי חוזרים להווה השונה עד מאד. לילות שבהם את לא מרגישה בטוב ואני דואג לך כל הלילה וכל היום ובאותה העת את מלמדת אותי לאהוב והקרבה עוד ועוד. לילות של אהבה חסרת מעצורים ופורקן חושים וגופני שנינו ביחד, שנינו נגד העולם, שנינו כיצור אחד.

ולפעמים כשאני קצת לבד ואני יודע שאת הלילה הקרוב אצטרך להעביר בלעדייך ליבי קצת נתעצב, ובאותם הלילות שאני ואת לחוד, לא אחת אני קם כדי לבדוק שאולי הכל היה חלום ואני ואת עדיין מכורבלים ביחד במיטה. באותו מקום שכל הקסם קורה…