הלהבה

בכל אחד מאיתנו בוערת להבה. גם בי. אבל הלהבה שלי חלשה יותר, ומתקשה להישאר דולקת.
הרוחות העזות מנסות לכבות אותה, הן כמעט מצליחות , אבל ברגע האחרון הלהבה ממשיכה לדלוק. הלב ממשיך לפעום. לפעמים יורד גשם, הלהבה מתכבה לכמה שניות, אבל תמיד חוזרת לעצמה, והיא בוערת. היא בוערת באש אדומה ובוהקת. מוכיחה שאינה יכולה להכבות. מוכיחה שהיא חזקה מתמיד, ולא ניתנת לכיבוי.
לעתים הלהבה שלי מתלהטת, גדלה ונעשית חמה יותר. הלב פועם בקצב מהיר יותר. אהבה. אין כמוהה , כשאוהבים אותך בחזרה.
קורה שהלהבה רוצה להכבות. קורה שפשוט אין לה את היכולת להמשיך לדלוק. כל הכאב שבעולם סגר עליה, ועכשיו אין בה את הכוח לבעור. היא נכבית. ואז נשמעות כל שריקות הרוח וטיפות הגשם השמחות.