הלב שלי

הלב שלי הוא דבר רגיש
כזה שכל דבר פוגע בו
לפעמיים אני תוהה בשביל מה יש לי אותו
הרי הכל אני עושה בשבילו
הכל אני עושה בשביל שיהיה לי שם חמים
בשביל שאני לא אבכה ולא אצרח
בשביל שאני אהיה שמחה ומאושרת
בשביל שאני ארגיש טוב
לא אחרת

לפעמיים זה נראה כמו עוד איבר מטופש
למה היה אפשר פשוט למחוק הכל?
להתחיל הכל ממש כמו בפעם הראשונה
והפעם לא לבזבז את הזמן
ללכת ישר ולעניין
לא להתרגש יותר מדי
ולדעת מתי להגיד גם די

וכשהוא שבור, זה כבר יותר מדי
הדמעות בורחות והמחשבות רצות
'עד מתי?!' הן שואלות
ואולי זה ייגמר מחר
ואולי בעוד שנה
אולי השנאה תישאר ואולי תשתנה לאהבה
הראש כבר מתעייף
והלב דופק חזק
לא נותן מנוח
לא נותן עוד כוח

אבל אולי בעצם הוא כן חשוב?
הרי איך אני יוכל לאהוב ולשמוח
ואיך אני אוכל לחייך בכל הכוח?
איך אני יוכל לשיר ולרקוד
כשאין משהו שנותן ביטחון
כשאני משהו שגורם לתחושה חמימה
שמתפשטת על כל הנשמה
שאין משהו שגורם לשמחה
מהדבר הכי קטן
ממילה יחידה

אז מה לעשות…
זה הלב שלי
והוא מסובך נורא
הוא כמו פלונטר שלא ניתן לפטירה
לפעמיים הוא כואב, בוכה וצורח
ולפעמיים הוא צוחק ומשתולל בכל הכוח
אז זה הלב שלי
וגם לו יש בעיות
לפעמיים הן נפתרות
חלקן פשוט נעלמות
וזה הלב שלי
וגם לו יש זיכרונות
כאלו של ילדות
כאלה של אהבה
כאלה שגורמים לאותה תחושה טובה
זה הלב שלי…..