הכישרון- פרק 22 (הסיפור שלכם!!)~בבקשה תקראו!!(:

~ מנקודת המבט של רוני ~
מייק הלך אל רם בפחד, ראו את זה בגלל שהוא רעד. כשהוא הגיע הוא הסתכל על הקיר הצבעוני ונשכב על הרצפה. אף אחד לא באמת מבין מה הוא עושה. האם הוא התעלף ? כנראה שגם רם לא הבין מה קורה למייק אבל עובדה שזה הצליח. רם התכופף כדי לראות מה קורה עם מייק ובזמן הזה נעמה רצה אל רם ולקחה לו את הרובה. פשוט תכנון מצוין של נעמה ומייק.
" תרים ידיים !" נעמה צעקה על רם המופתע
" תרגיעי.. תורידי את האקדח !" רם נראה מודאג ומייק לא קם, יכול להיות שזה לא היה מתוכנן? יכול להיות שפשוט נעמה לקחה את ההזדמנות בידיים וניסתה לעזור? בלי תכנון קודם ? אבל אז ראיתי את מייק קורץ לעברי ובוהה בכיס האחורי של רם. בתוך הכיס היה עוד רובה. ואני הבנתי שמייק רוצה שאני ייקח אותו.
" עכשיו אין לך סיכוי !" זינקתי אל הכיס האחורי של רם לפני שהוא הספיק לקחת את הרובה.
" עם אתה זז. אני יורה." נעמה אמרה
" האמת. שאני לא פוחד משניכם." רם נראה רגוע מאוד
" מה?" שמעתי את שרית לוחשת לאלי
" זה לא רובה אמיתי. זה צעצוע." הוא אמר ומבט ערמומי היה על פניו
" אבל זה לא !" ירדן הפתיע אותנו וירה לרם 2 כדורים בבטן. בזמן הזה כולנו זינקנו לדלת כדי לצאת מהחדר הזה כמה שיותר מהר..
-כעבור 5 דקות-
" כל הכבוד לך. אני בחיים לא הייתי חושבת על זה." שרית החמיאה למייק
" וגם כל הכבוד לירדן, רוני , ונעמה ." מייק לא שכח אותנו
" אני רק עושה את העבודה שלי." נעמה אמרה וכולנו צחקנו. רק ירדן הלך לחדר המנהלת ביחד עם אלי שעצובה בגלל שאמא שלה כבר לא חייה.
" מישהוא בא איתי כדי לנחם את אלי?" שרית שאלה
" אני בא." התנדבתי
" גם אני." מייק התנדב גם
" זה בסדר.. אני בכל מקרה רוצה ללכת לדבר עם אלינור …" נעמה אמרה לנו ואנחנו התחלנו ללכת למשרד המנהלת
" אני פשוט לא מאמינה שזה קרה !" אלי בכתה בצד וירדן היה ליידה
" לא יכולת לדעת.." ירדן ניסה לנחם אבל ללא הצלחה
" היי. איך את?" שאלתי את אלי
" איך היא נראת לך ?" ירדן התעצבן
" סליחה.." התביישתי
" סליחה… לא הייתי צריך להתפרץ עלייך ככה.." ירדן התנצל
" זה בסדר." אמרתי
" טוב. אני הולך שנייה .. מייק.. תשמור עלייה!" ירדן אמר והשאיר את האחריות על מייק
" תוכלו להשאיר אותנו לבד ?" אלי שאלה
" את מי?" מייק שאל
" אני ורוני." היא הפתיעה אותי
" בסדר." מייק אמר והוא ושרית יצאו מהחדר והשאירו אותי ואת אלי לבד
" קרה משהוא?" שאלתי אותה
" לא ממש.. פשוט שמעתי את מאור מדבר עלייך אז חשבתי להגיד לך .." אלי סיפרה לי והפסיקה לבכות לשנייה
" מה הוא אמר?" הייתי מסוקרן
" שאתה שקרן. ולא שומר סודות. " אלי סיפרה לי
" והוא נצלן. ושקרן. לא נחמד. ולא חכם במיוחד.. אז מה?" אמרתי
" אני פשוט הרגשתי רע ששמעתי את זה.." אלי סיפרה לי
" אין לך מה להרגיש רע בגלל הבן אדם הזה. הכול בסדר. " עניתי לה
" אתה בטוח ?" היא שאלה אותי
" כמעט." מלמלתי
" למה כמעט?" אלי שאלה אותי
" כי את לא איתי." נפלט לי
" אתה רוצה להיות איתי ?!" אלי נראתה מופתעת ואפילו דמעה ירדה מענייה
" כן." אמרתי
" גם אני." היא אמרה