הכישרון- פרק 15 חלק ב' ואחרון (הסיפור שלכם!!)~בבקשה תקראו!!(:

~ מנוקדת המבט של רוני ~
" אתם יכולים לחשוב מה שאתם רוצים. אבל בסוף אתם תבינו את האמת." נעמה אמרה את המשפט הזה ואני הצטמררתי בכל גופי. אבל אף אחד לא ידע את זה. כי אני מעדיף לא לעשות טעיות. כן, אני מאמין לנעמה. אבל אסור לי להגיד לה למה. כי אז היא תבין שגם עליי ירדן איים. אבל עליי בצורה אחרת.
-שבוע לפני זה-
" מה אתה רוצה ממני?" שאלתי את ירדן
" שתעזוב אותה!" ירדן אמר לי
" את מי?" שאלתי אותו והרגשתי שאני עוד שנייה נחנק
" את נוי." ירדן אמר לי
" נוי?" לא הבנתי אותו
" נוי היא שלי. ואתה לא תיקח לי אותה!" הוא אמר לי בקול מאיים
" אנחנו רק ידידים.." עניתי לו
" לא עשו אותי באמצע.. אני ראיתי איך אתם מסתכלים אחד על השני.." ירדן לא האמין לי
" מה אתה הולך לעשות לי?" נבהלתי לרגע
" כרגע. כלום." ירדן אמר לי
" מה זאת אומרת כרגע?! מה קורה אחר כך?" שאלתי אותו
" עם אני יראה שאתה ממשיך להתקרב אלייה. אני יהרוג אותך במכות. מובן?!" ירדן שאל אותי
"מובן.." מלמלתי
" ולהיות עם אלי? זה אפשרי?" שאלתי אותו
" אלי?!" הוא שאל אותי
"כן." עניתי לו
" עם תתרחק מנוי. אז כן." הוא ענה לי
-עכשיו-
" מה קורה?" שאלתי את מאור, החבר הכי טוב שלי פה.
" בסדר" הוא ענה לי
" מה עם שרית!?" הייתי סקרן וגם ממש רציתי להוריד ממני את המחשבות על היום ההוא שירדן איים עליי.
" אמרתי לה את האמת ונישקתי אותה." הוא ענה לי
" ומה עם נעמה?" שאלתי אותו
" היא תיהיה בסדר. היא הרי ידעה שאני לא אוהב אותה אלא זה היה רק בצחוק.." הוא ענה לי
" את מי אתה לא אוהב?" לא הבנתי אותו
" את שרית." הוא ענה לי
" מה?! אז למה נישקת אותה?!" לא הבנתי אותו
" כדי שנעמה תקנא ותרצה אותי עוד יותר.." הוא ענה לי
"ומה יהיה עם שרית?" שאלתי אותו
" עוד שבוע אני יזרוק אותה." הוא אמר לי
" זה לא מרושע מדי?" שאלתי אותו
" לא.. בכלל לא." הוא אמר
" אתה לא צריך לנחם את חברה שלך או משהוא כזה?" אלינור התקרבה אלינו ושאלה אותי
" צודקת. אני הולך אלייה עכשיו." אמרתי והתחלתי ללכת אל אלי. מאז שירדן נתן לי אישור להיות איתה בלי שהוא ירביץ לי אני התחלתי להתאהב יותר ויותר. וכנראה שהיא התאהבה בי גם אחרת לא היינו ביחד עכשיו. ראיתי אותה שם. היא דיברה בפלאפון.
" הכול עובד כמתוכנן. ואף אחד לא חושד." היא אמרה ואני החלטתי להישאר במקום ולהאזין למה שהיא אומרת
" אל תדאג. אנחנו ננקום." היא אמרה
" לא. רוני לא מפריע לי." היא דיברה
"כן. אני באמת אוהבת אותו." היא אמרה וכשהבנתי שהיא מדבר עליי עלה חיוך על הפנים שלי
" היי" יצאתי מהשיחים שהיא סיימה את השיחה
" היי" היא נראתה מופתעת
" את נראת בסדר." אמרתי לה
" כן. פשוט אמא שלי הצליחה לשים לי חיוך על הפנים." היא שיקרה לי
" מעולה. רק באתי לראות איך את. אני הולך שנייה לנחם את אמא של ירדן. את באה גם?" אמרתי לה
" אני אבוא אחר כך." היא ענתה לי ואני התחלתי ללכת אל אמא של ירדן אבל שמעתי רחש מהשיחים. התקרבתי לשיחים וכנסתי אליהם ופשוט לא האמנתי מי נמצא שם.
" אל תגיד לאף אחד." ירדן לחש לי לתוך האוזן. וזה אומר שהוא. חיי!!!