הכול בגלל התעללות מילולית… – פרק 8^^ {פרק אחרון!}
היא הסתכלה עליי כמה דקות, ופשוט התחילה לבכות, סובבתי את הראש, לא רציתי לראות אותה בוכה,
"אני ואבא, הולכים היום למשטרה, אנחנו הולכים לשלם להם, שיוציאו אותם מפה,"
לא האמנתי למה שאימא אמרה לי, סוף סוף הולכים להוציא אותי מפה,
"באמת…?" שאלתי את אותה??!?…
"כן, אבא יתן לנו חצי, ואני ית, הכול כדי להוציא אותך מפה," המשפט הזה רגש אותי,
הייתה לי צמרמורת בגוף, קמתי, אימא שלי קמה אחריי, חיבקתי אותה,
וסוף סוף, פעם ריאשונה בחיי, הרגשתי מה חיבוק של אימא, החיבוק היה חם ונעים,
הרגשתי בטוחה….
"אביב? אתה פה?", חזרתי לתא שלי, ראיתי את אביב יושב שם ומעשן,
"נו, לאן הלכת?!?" הוא שאל אותי, לא כול כך היה לי נעים להגיד לו שאני הולכת מפה, לא רציתי שישאר
פה לבד, אבל מצד שני, לא רציתי לשקר לו!
"אימא שלי ואבא שלי משלמים עליי…. אני יוצאת מפה:)" צעקתי את זה,
לא ידעתי איך הוא יגיב, אבל הוא הפתיע, הוא חיבק אותי, חיבוק אוהב,
תפס לי את הפנים, והתחיל לנשק, היה לי כול כך כיף, נורא רציתי את זה,
אפילו התחלתי לפתח אליו רגשות…
אז כן, אלה החיים שלי. אני בבית עכשיו, אימא שלי חזרה לאבא שלי,
לינדה חזרה להיות החברה הכי טובה שלי,
אני עכשיו חברה של אביב, חכיתי שנה שלמה ליום הזה,
היום הוא משתחרר, אני מחכה בקוצר רוח לראות אותו.
וזהו…. מבחינתי פתחתי חיים חדשים,
גם אדי פתח, הוא עבר שכונה חדשה, יש לו גם חברה, לינדה:)
כן, כן, הוא השתנה, הוא ניהיה ילד טוב,
אפשר להגיד שבילעדיו כול זה לא היה קורה:)
תגובות (4)
ניייס… אני עדיין חושבת שהיה אפשר לפתח את הסיפור יותר, אבל הוא עדיין יפה לדעתי ^.^
אהבתי
תודה:)
גם אני אהבתי אותו,
אבל אף אחד לא מגיב:)
מה אני יעשה??
טוב…
לא נורא, תמיד אפשר להתחיל סיפור חדש ;)
ביג ליייקקק :))
תעשי סיפור חדש …