הכול בגלל התעללות מילולית…. – פרק 5^^
צעקתי וצעקתי….
לא יכולתי להפסיק לצעוק, "תקשיבי אלכ…." אדי אמר לי משהוא וקטעתי אותו,
"אתה לא תגיד לי תקשיבי, אל תדבר איתי בכלל", אמרתי והלכתי משם, הייתי מאוד כעוסה על לינדה,
כאילו אדי הרס את החברות שלנו, שהייתה בנויה שנים על שנים..
"אלכס, אני יכולה להכנס?!", הייתי בתא, אפילו לא יכולתי לאכול, לפני שאמרתי משהוא, ראיתי את ורוניקה
מחזיקה ביד מנת אוכל, "זה בשבילך." היא אמרה, למרות שהייתי רעבה מתמיד, סרבתי,
לא רציתי שירחמו עלי, "אלכס, אני צריכה לדבר איתך," אני לא מבינה למה כולם רק רוצים לדבר איתי,
"על מה? אם זה על מה שעשיתי אתמול, שניסיתי להתאב…" היא קטעה אותי באמצע,
"לא, זה לא על זה… ,זה על איך את מתנהגת פה," היא הפסיקה לדבר, הביטה אם יש כיסא שתוכל לשבת,
"את חייבת לשפר את ההתנהגות שלך, להיות יותר רגועה," למרות מה שהיא אמרה לי , לא קטעתי אותה,
רק רציתי שתלך, "אלכס, אני רוצה שתכירי פה בנות ובנים, תוכלו לשבת ולעביר את הזמן,"
חיכיתי שתפסיק לדבר, "הכרתי פה איזה משהיא, בחורה נחמדה,קוראים לה אנה". אמרתי לה, אבל לא באמת היה רציתי לספר לה מה שקרה לי,
"או,יופ, מצוין אלכס, אני התן לך לנוח, תאכלי את האוכל, ביי", היא הלכה, עבר לי החשק לאכול,
שכבתי על המיטה, וחיכיתי שהיום הזה יגמר, רציתי כבר מחר….
תגובות (1)
תמשיכי :)