הכול בגלל התעללות מילולית… – פרק 4^^

"לינדה?, מה את עושה פה???" ראיתי את לינדה נכנסת עם אדי, הרגשתי כאילו הלב שלי נשבר
למיליון רסיסים שעפו לכול כיוון, "אלכס, אנחנו רק רוצים לעזור לך," ורוניקה אמרה,
הבחנתי שהיד של אדי הייתה קשורה, העלתי חיוך על הפנים, הם כמובן חשבו שהשתגעתי,
"אלכס," לינדה אמרה לי, בעודה מתקרבת, "הוא רוצה להגיד לך משהו." לינדה אמרה לי,
היא אפילו לא ביקשה את האישור שלי!!,
"אני לא צריכה את הסליחה שלו!!, אחרי כול מה שהוא עשה לי!!", אמרתי ללינדה כועסת, היא התחילה לדבר, אבל זה ממש לא עניין אותי, קמתי והלכתי, הם גם לא ניסו לחפש אותי, 'טוב, זה לא פעם ריאשונה
שאף אחד לא צריך אותי' חשבתי….
הלכתי לחדר אוכל, היה שם הרבה בנים, ולא היה ממש בנות, למרות זאת, רציתי להתחבר עם מישהו,
גם לינדה הפסיקה להבין אותי, "היי….אממ…. אפשר לשבת?" ראתי כמה בנות יושבות בשולחן האוכל בצד, "כן, בואי שבי," אחת הבנות אמרה לי, ופינתה לי מקום,
"קוראים לי אנה," היא אמרה כשהיא נוגסת בכריך שהיה בידייה, " נעים מאד..", היא הניחה את הכריך שלה על השולחן, ונתקתה את ידייה, היא הושיטה לי יד, הסתכלתי עלייה מופתעת, אבל עשיתי כמוה,
"אזז.. למה את פה?" שאלתי אותה, כשאני מתעמצת לקחת אוכל שהיה הרחק ממני,
"סיפור ארוך…אין לי הורים, גדלתי ברחוב, רציתי לאכול, אז ראיתי חנות בצד, שדדתי אותה, וסוף מצאו אותי..", אה טוב, לפחות לי יש סיפור יותר נורמאלי, לא?……
"ואת?" היא שאלה אותי, לא באמת התכוונתי לספר לה הכול מהתחלה,
"אני?, דקרתי משהו, ואל תשאלי למה!", אמרתי לה בהזערה!,
ראיתי שלינדה ואדי נכנסים לתוך חדר האוכל, לא ילכתי לראות את זה, מה פיתאום לינדה עושה איתו,
זה שיניח לה, הבנתי שהוא רוצה לדבר איתי, התקרבתי אלהם, הוא ולינדה נעצרו, הם הסתכלו
עליי, כאילו ציפו שהעשה את זה,
"מה אתה מסתכל?!?" אמרתי לו, אפילו לא בא שיסתכל עליי!!.
"מאמי, תרגיע, הכול בסדר!!", לינדה נסתה להרגיע אותי, השתגעתי, לא יכולתי להשאר שם,
"לינדה, את יודעת מה, לכי תזדי**," אמרתי לה, אני אפילו לא האמנתי שאמרתי לה את זה!!,
"אלכס תיר…"
"לאאא, את לא תגידי לי להרגעע!!", התחלתי לצעוק בקולי קולות בתוך חדר האוכל..
כולם הסתכלו עליי, לא היה לי אכפת מכלום, צעקתי וצעקתי……