~ הכאב שממשיך~

השקט שרוצה לצאת , לא יצא כבר המון זמן.
רק מחשבות מתרוצצות בראשי , המחשבה הזאת שאולי זה הסוף מביטה בראי ומקווה שהכל ישתנה.
תמיד ציפיתי לחלומות טובים אך הצפייה הייתה כל כך גדולה עד שבאה הכאב הנוראי.
ההאכזבה שגורמת לדיכאון ,
העצב שלא נגמר והבכי שממשיך תמיד , זה מראה לי כמה שאני לא רצויה בחיים הלאה
רק הבכי ממשיך אם הכאב הוא לא יודע לאן ואיפה להסתיים ,כי זה לא משנה איפה זה הסתיים, אלה העיקר שיכאיב בגופי,
לפעמים באמת קיוויתי בתקווה שהכל יהיה בסדר אך תמיד הכל רע ואכזרי.
ככה החיים שלי מתנהגים בצורה מטורפת בלי מעצורים , החיים רק יודעים להכאיב ואף פעם הם לא מרפים אפילו לשנייה.
הסבל הזה שאני סוחבת גורם לי להרגיש שהכל הולך להסתיים בקרוב , אף פעם לא הרגשתי טיפה אחת של חיים ,לא הרחתי שמחה אחת בחיי רק עצב ורוע ראיתי תמיד .
חייה במקום שחור בלי טיפה אחת של אור ,
החיים שלי כל כך לא ברורים , רק דברים אפלים ושחורים יש בחיי , בחיים הכרתי או ראיתי דברים שמחים .
השקט ממשיך והכאב גובר,
והחיים ממשיכים למרות שהכל כואב מאוד.